אהל יעקב ס

הטענה להם שנכשלו שאי אפשר לומר שאנוסים הם שהרי אפי' תנוק בן יומו נזהר וכנ"ל ולזה אמר לו כי עפ"י הדברים האלה שזכית שכרתי אתך ברית ואת ישר' ודוק: מדרש הובא ברש"י ע"פ) ויאמרו אליו איה שרה אשתך נקוד על אי״ו שבאליו אמר רשב"א בכל מקום שאתה מוצא כתב רבה על הנקודה אתה דורש הכתב נקודה רבה על הכתב אתה דורש הנקודה כשם שאמרו לאברהם איה שרה כך אמרו לשרה איו אברהם ע"כ אך בפ' השוכר את הפועלים (דפ"ו.) איתא נקוד על אי"ו דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו והא אין שואלין בשלום אשה כלל ע"י בעלה שאני ע"כ, ושם פירש"י היפך המדרש שלא דברו עם שרה כלל ופירוש אכסניא אשת אושפיזא ע"ש והתוס' הקשו על רש"י דלדבריו היה צריך לנקוד על איה שרה דפירשו הש"ס כמו המדרש ע"ש ולדברי קדשם מוכרחים לפרש פי' אושפיזא על אברהם ואפשר דטעמו של רש"י שנא בחר לפרש הש"ס כמו המדרש דבשלמא שם מודיע שכן עשו המלאכים שאלו לאברהם על שרה ולשרה על אברהם בעבור שחפצים לבשרה על הלידה לפניו ועל זה באו ג"כ בכוון בשליחות מצוה אחד לבשר את שרה ואף שזה דרך חבה לא נאמר זה במלאכים המצווים ואין מזה דוגמא לדורות כי הם שאני אבל פה בש"ס דאיתא ללמדנו דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו א"כ קשה א' איך השאלה המוזרה הזאת שישאלו לשרה איו אברהם שפירושו לדרוש שלומו רק וכבר שאלו לאברהם עצמו ודרשו שלומו א"כ מהו עוד לשאול לשרה משלומו ובפרט שמוכרחים לדחוק עוד דמ"ש שאין שואלין בשלום אשה הוא בעת ששאלו לאברהם על שרה אבל בעת ששאלו לשרה לית ביה כלום וכלפי לייא שזה יותר חבה בדברם עם אשה אפי' על אחר ממה שידברו עם בעלה עליה וכמובן דזה יותר חבה דאפשר דלזה בחר רש"י לומר דאחר שהש"ס שמדבר הוא להודיע לנו דרך ארץ הוא דרך אחרת שלא דברו כלל עם שרה גם הבשורה לא דברו אליה רק עם בעלה היפך המדרש ומה שהק' דלמה נקוד על אי"ו משום שהנקודה עוקרת הכתוב ממשמעו ופירושו שמחפשים על אברהם אי"ו ולמה זה הוא משום שחפצים לדרוש בשלום שרה ואסור רק ע"י בעלה ובזה חשוב שפיר דרשו בשלומה הגם שלא ראוה אם לא היה ע"י בעלה אז היה אסיר כנלע"ד אח"כ נזדמן לידי עין יעקב וראיתי כי הרי"ף והמפ' נכנסו בפי' מאמר זה ולא אסתייעא לי שוב להתבונן בזה ואתה תחזה: ויש לנו להבין בדרשה ששאלו איו אברהם מכח הנקוד ואחרי שכשהכתב רבה על הנקודה תדרוש הכתב היה צריך לנקוד רק על הלמד שבאליו והייתי דורש אי"ו ועי' להגאון בנין אריאל מ"ש בזה ורבינו בחיי תירץ משום דיש זקף קטן באליו והיה מתערב עם הנקודה ע"ש, ולכאורה תמוהים דב"ק דהנקוד הוא בס"ת שאין שם זקף קטון ואולי כוונתו היא דהחומש שהיה מימות עזרא דווקנא והיו מעתיקים ספר תו' ממנו בלתי טעמים ונקודות וכשיראו הנקודה על הלמ"ד יחשבו שזה מהטעמים והם ידלגו אותה בס"ת לזה נקדו על שלשה אותיות של אי"ו ועל צד הרמז יאמר שהלמד שנשאר מתיבת אליו תצרפה עם תיבת איה בכלל תהיה אליה ששאלו אליה אי"ו ולא נכתב בפירוש אליה אלא ברמז אש