אהל יעקב נט

טרודים שעל כן עברתם על עבדכם ר"ל ולא ישבתם אצלי וזהו טעמי באמירתי פת לחם ואחר סמוך תלכו ולא אעכב אתכם כלל ולזה אמרו לו כי צדק בהשערתו שהם נחפזים וכן תעשה כאשר דברת רק פת לחם (יפה נדרש עם מ"ש רז"ל (ב"ק דצ"ב:) שתין רהוטי רהוט ולא מטו לגברא דמצפרא כרך והוא הרגיש בהם זאת והם הסכימו לפת לחם) וצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה (ב"מ פ"ז.) וביני ביני שיהא פת לחם הזמין הכל בלתי עכוב וככתוב, וזכה לבניו אחריו וכמ"ש במציעא (ד"פ:) מה שעשה אברהם ע"י עצמו פרע לו הקב"ה ע"י עצמו ואל הבקר רץ אברהם ורוח נסע מאת ה' ויקח חמאה וחלב הנני ממטיר לכם לחם וכו' ע"ש, זאת ועוד אחרת שעל ידי אכילה זאת זכינו לתורה וכמ"ש בילקוט חדש (וש"ר פנ"ח ושוח"ט מז' ח') כי בשעת מתן תורה טענו המלאכים תנה הודך על השמים השיבם שהם אכלו בשר בחלב אצל אברהם ואילו תנוקות של בית רבן נזהרים יותר מכם ע"כ, ואגב הוקשה לי במאמר והראני רב אחד אשכנזי הי"ו שקדמני בזה הג' המפורסם בס' חנוכת התו' וז"ל בהשמטות מה נפשך אם נתן להם חמאה ואח"כ בשר אינו אסור גם אם בשר ואח"כ חלב אינו אסור מן התורה אחר שלא נתבשל יחד ואם בשלו אברהם ונתן להם הרי עבר אברהם בבישול והניח בצ"ע ע"ש ולענ"ד יש לישב בדרש קושיא זאת בכמה אנפי א' שבישול הפר היה ע"י הנער ככתוב ויתן אל הנער ובגמרא (במצי' שם) איתא כל חד יהביה לנער חד והנערים הללו הם היו גר תושב וכמ"ש המג"א בספרו זית רענן על הילקוט משם הרב עשרה מאמרות ע"ש, וגר תושב אינו רק מסרך ע"ז דוקא שזה היה טרחת אברהם להקריא ולהודיע שם ה' בפי הברואים ואחר שהם אוכלים אומר להם שיברכו על הלחם למי שברא הכל והאורחים הוא חשב שהם ערבים ולא מלאכים ושפיר הם אכלו בבישול בשר בחלב והוא לא אכל וגם לסוברים שעשה ע"י ס' יצירה והוא לא נכשל הם שלא ידעו זה הרי נתכוונו לאכול בשר בחלב דאף היודע צריך להניח מאותו המין כמו חלב שקדים כידוע (יו"ד סי' פ"ז ס"ג בהגה) ופה אין שייך זה וכ"ש במלאכים שהם אש כי אז תכף מתבשל בפיהם גם אם היה בזה אחר זה וגם מה קושיא מאברהם שלא היה מצווה ולא נשאר עד מתן תו' אבל המלאכים הם עצמם שהיו אצל אברהם הם המבקשים את התורה וכמ"ש בס' הקרנים ועי' בדן ידין שם שזהו הסמך לא תבשל גדי בחלב אמו הנה אנכי שולח מלאך לפניך ר"ת השמאל שהמלאך הזה היה קורא תגר שלא ליתן תורה לישראל רק למלאכים והשיב לו הקב"ה אני אמרתי לא תבשל גדי ואתם אכלתם אצל אברהם בשר בחלב ע"ש. ומכל הצדדים נתישב הקושיא ופשוט ובזה נפרש המדרש ראיתיו שם בס' חנוכת התו' דמ"ז אות רד"ו והרב פי' אותו ובעניותי יש לרמוז עוד בו וז"ל בשעה שאמר הקב"ה למשה לא תבשל גדי בחלב אמו אמר משה תן לי רשות לכתוב בשר ולא גדי כדי שלא יטעו המינים השיבו כתוב לך כמו שאמרתי כי על פי הדברים האלה כרתי ברית ואת ישראל ע"כ שידוע שהמלאכים נענשים אף על השוגג וכמו שהביאו ראיה מהכתוב ובמלאכיו ישים תהלה ע"ש, והנה לו היה כתוב בשר בחלב היו נזהרים המלאכים ולא אוכלים ויש להם הטענה שיקבלו התורה אבל ע"י שכתוב גדי בחלב אמו נכשלו ואכלו ואזי היה