אהל יעקב נו

שזכות אבות תמה ברית אבות לא תמה (היפ"ת פ' ויקרא חידש דזכות אבות גם עתה להצלה פורתא או ע"י בקשת רחמים יזכור זכותם וע' תוס' בשבת דנ"ה) ולזה מובטחים ברית אבות לבנים תזכור ויען שארבע ברכות השלשה מהם הם ברכה לחמרי שהם החול והעפר והדגים רק הכוכבים הם רמז לאור התורה כנ"ל לזה דייק הכתוב ואמר כה יהיה זרעך שזה האמיתית שהשלשה האחרים הם לבעבור קיומה אם אין שהוא התורה מה תכלית לאלה ואגב נאמר עוד כי מ"ש כה יהיה זרעך שמדת כה היא רומזת למלכות כידוע (זוה"ק ח"ג דקצ"ט:) וכבר כתבו המפרשים כי מש"ה וישליכם אל ארץ אחרת הלמד רבתי דכתי' לרמוז על שלשים מלכים שהיו בישראל ט"ו התחילו מאברהם עד שלמה שדמיון מלכות ישראל ללבנה ובט"ו סיהרא באשלמותה בזמן שלמה וט"ו ממנו עד צדקיה ע"כ (ש"ר פט"ו אות כ"ו ופסיקתא) וזהו שרמז לו כ"ה שהיא המלכות כמספר יהיה בזרעך להודיע לאברהם אחרית מראשית ובא הרמז בכוכבים ככתוב דרך כוכב מיעקב ודוק: נהדר לרישא דפשט הכתוב הוא דהודיעו שישבור כח המזל ויזכה לבנים היפך המערכה ויש לנו להבין עוד בדרשא מדוע עשה ה' ככה שתחי' יהיה עקר עפ"י המזל ושאח"כ ישבור כח המזל וכבר ידוע כי כל מעשה אבות סי' לבנים גם נעיר עוד דאחר שהובטח לא יירשך זה למה הוציאו החוצה ומהו והאמין בה ומהי תיתי שיצטרך להעיד על אברהם המחולל ומודיע לעולם את חיוב המציאות שהאמין בה' ואפשר במה שנקדים מ"ש בסה"ק שופרי' דיעקב משם הראשונים דברכת כהנים כוללת שלשה דברים שהם חיים ועושר ובנים וז"ל הגר"א וישמרך עושר יאר ה' פניו חיים ישא ה' פניו וכו' בנים ע"ש. והנה שלש אלה כתב הרב בעל סדר הדורות בספרו הנחמד ערכי הכינוים מע' ע' דכ"ד משם האר"י ז"ל דאלו הם שלשה הפכים בבת אחת ולא תמצא שלשה הפכים ביחד רק מאת הבורא ע"ש בטוט"ד, ולקוצ"ד ארחיב דב"ק דשלש אלה הם מבחי' חג"ת חיים הוא מיוחס לחסד וחנינה חיים שאל ממך נתת לו פי' בחסד וכמש"ה חיים וחסד עשית עמדי כי זה תלוי בזה מזוני לגבורה כמ"ש רז"ל (פסחים קי"ח.) קשים מזונותיו של אדם כקי"ס בנים הם רחמים ורחמך והרבך ולהיפך ח"ו כתבו רז"ל (ב"ב קט"ז.) מי שאינו מניח בן ליורשו הקב"ה מתמלא עליו עברה א"כ שלש אלה הם רק בו יתברך הגס שהם הפכים אבל השי"ת בכחו לתתם לבניו והרמז לזה כי תמצא חס"ד גבור"ה רחמי"ם הם גימט' תקפ"ו והם מספר שם קיו"ק ברבוע ומספר הקדמי כמ"ש במק"א ס' חשבונו ומעתה נבוא אל הענין בס"ד כי אברהם אבינו הבטיחו השי"ת על החיים בשיבה טובה וגם מצד העושר ראינו שהיה מואם ולא לקח משלל סדום שזכה בו בחרבו ובקשתו ככתוב ולא תאמר אני העשרתי את אברם וקשה מאד דאחר שזכה בחרבו ממה שהם לקחו במלחמה מהי תיתי לומר שהוא העשיר אותו ואם יאמר וכי מפיו אנו חיין אכן כונה גדולה היתה בדבריו דהוא כל חפצו היה להודיע השגחתו הפרטית של כביכול כנז"ל למעלה ראש דלכן קרא אותו בשם אדנות והנה בעושר הבא מהמזל שזה בא מהשגחה הכללית הוא אינו חדש ממש רק שנעתק בכלל עצמו מזה לזה וכמ"ש רז"ל (תנחומא פ' מטות ע"פ ומקנה רב וילק"ש ש"א ב') בפסוק משפיל אף מרומם