אהל יעקב נה

אזי קום בתולת ישראל ששוב יעלה עוד למעלה ולקוצ"ד שהוא כפתור ופרח בכונת הש"ס ובפי' הכתוב ועי' בזוה"ק בזה: היוצא ממ"ש דהמשילם אל העפר להודיע שמכניעים את אויביהם תחתם ועוד בה כי כמו העפר כל שינוי ותמורה שתעשה בו סוף סוף הוא חוזר אל שורשו הקדום כן הוא עם ישראל החי הוא חוזר אל תורתו ומלכותו בחמרי וברוחני ושום ענין לא ישנה אותו ועוד נתברכו בדגים והוא כי על כל האמור עוד נשאר דבר אחד כי לפי רוב הצרות והתלאות והשמדות מן המלכים הקדומים בני בלי דת ונימוס יש חשש הרבה שימעיטו אותם בגליות ובתחבולות שונות כמו שתמצא בפרעה שעבדם בפרך להמעיטם ולזה המשילם לדגים שבכל מיני רשתות ותחבולות שעושים לקחת הוא פרה ורבה בריבוי עצום יותר מכל וגם דלא שלטא בהם עינא בישא כמ"ש בברכות (ד"ך) מה דגים שבים מים מכסין עליהם וכו' ע"ש ולזה עינא דחזיא לן בבישותא תפקע כידוע [אולי נרמוז בכוונת רז"ל (ברכות ד"ז.) שנחלקו שלשה טעמים למה אין עין הרע שולט בהם חד אמר עולי עין פירש"י מסולקין מן העין שאינה שולטת בהם וח"א מה דגים שבים אין עיה"ר שולטת בהם וח"א עין שלא רצתה ליזון מדבר שאינו שלו אין עיה"ר שולטת בו ע"כ, דמ"ד קמא סובר שהסגולה הוא שעיה"ר לא תשלוט רק כשתסתכל הרבה בדבר כי אזי יעלו מעינו אידים קיטוריים ארסיים ופוגעים בשכנגדו כשהוא חלש כנגדו ומזיקים אותו ולזה אמר עולי עין מסולקים מן העין כלומר שיזמין ה' להמסתכל לבלבל את ההבטה שלו שלא תחדור בהנראה ומ"ד השני שדימה להדגים שהגם שהוא מסתכל בהם בעבור שהים מכסה עליהם מונעים את ארסיותו שלא תכנס פנימה כן יהיה בהם מכסה עליהם והשלישי מוסיף כי העין שלא רצתה ליזון וכו' אין עוה"ר שולט בו אף שהוא מסתכל בו להדייא ואין מונע הם יהיו חזקים מאד שכל ארסיות עין לא תפעל בהם] נמצא עתה שנתברכו בתורה בארבע דברים המורים על האורה והחוזק והריבוי וכו' וכו' וזה ברכות התורה ובנביאים המשילו ישראל אל הרוח ככתוב (זכריה ב') כי כארבע רוחות פרשתי אתכם בית ישראל ובא בקבלה ביאור זה (תענית ד"ג:) כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות כך אי אפשר לעולם בלא ישראל ע"כ, וגם הדמיון עוד יש לומר עפ"י דרכנו דכמו שאין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח שאינו ברשותו כן הם בית ישראל אי אפשר מבלעדם שהם תחת רשותו יתברך וכל העולם הוא בשבילם נברא ימה תימנה צפונה מזרחה ר"ת (ע"ה) גימט' ישרא"ל ולזה נדמו אל הרוח: נחזור לדברינו שנתברכו ישראל בארבעה דברים שהם עפר' דג' חול' כוכבים' שאלה הם ס"ת רגלם והנשאר מהם מעפר וכוכבים וכו' ע"ה יעלו גימט' ברכ"ה והוא יפה מקושר ומדריש עם מ"ש רש"י בפ' האזינו בפסוק לי נקם ושילם לעת תמוט רגלם פירש"י כשתתום מהם זכות אבות ע"כ טמון ברמז כי רגלם אלה שהם הארבעה דברים שבא להם בזכות אבות ומהם בא להם הברכה והם רגלם וקיומם כרמוז בם וכשח"ו תתום זכות אבות מהם אזי תמוט רגלם אזי לי נקם ושלם (גם נקם הם ס"ת לבן' ירוק' אדום' המיוחסים לאבות כידוע) ועכ"ז קללם בנקם לנקום מעונותיהם להשתלם ולא לכלותם כידוע שאף