אהל יעקב נג
Ohel Yaakov 53 · אהל יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →הפיות אליה פונים מזכירים ה' ככתבו להוריק שפע להטבע ולתת להארץ ע"י שם העצם נשמת הטבע השורה בה ובמדינה בכינויו דוקא אדנות כי רק לפרטים כל חד לצורכו ע"י השער שהיא אדנות מלא גימט' תרע"א היא לפרטים (ועי' בזוה"ק דף קנ"ז בזה) וכמש"ה על חלקה אחת אמטיר וגו' וזהו ירושלים הכוללת מדינה ומקדש היא הבנויה ב"ן שהוא אדנות וקוי"ק וכן ראוי שיתיחסו שתי שמות אליה כי ירושלים וציון סמוכים ביחד שהם יסוד ומלכות יושר ועגולים קוי"ק אדנות טבעי וניסי פרטי (עי' תענית ה' ובח"א שם) ומענין לענין ארמוז כונת רז"ל (שבת דס"ב:) אנשי ירושלים אנשי שחץ ע"ש ואפשר דבא לרמוז בזה על הקודש החופף עליהם ולהבין נקדים מ"ש האר"י הק' בשעה"כ (וע"ח שמ"ט ש' קלי' נוגה פ"ו) וז"ל זו"ן דקליפ' הם נקראים נגע ורעה בסוד לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך שאהל זו האשה ע"ש והנה כשתצרף נגע עם רע"ה הם גימט' שחץ עזי פנים מצד הרע ולהבדיל בקדושה יסו"ד ומלכו"ת הם נקראים צדי"ק וצד"ק כידוע והם ג"כ גימט' שחץ הכונה כי הם מכניעים השח"ץ הטמא זו"ן דקליפ' ברוח העזה שלהם בקדושה והטעם כי אויר הקדוש של ירוש' הכוללת צדי"ק וצד"ק הוא עזרם ומגינם בזה המקום ברחמיו שוב ישוב אליה ויגלה עליה באור הבהיר והרשעה כולה בעשן תכלה אכי"ר והיע"ב: הבט נא השמימה וספור הכוכבים וגו' כה יהיה זרעך. בס"ד אפשר להדרש בזה את הדמיון שדימה השי"ת להאבות בארבעה דברים א' הכוכבים המוזכר פה כה יהיה זרעך ב' חול הים בפ' וירא. ג' בעפר הארץ בפ' ויצא ד' הדגים בפ' ויחי בברכת יעקב לבני יוסף: ואפשר משום כי כל המינים הללו הם צריכים לישראל ואחד משלים גרעון השני שאין בו והוא דהדמיון לכוכבים הכונה היא שימצא בהם הראשים הגדולים שהם מנהיגים ישראל בחומר וברוח ואלו הם דמיון הכוכבים שמאירים בחכמתם ככוכבים ברקיע והם הם מצדיקי הרבים שדימם לכוכבים וזכורני בראשונים שכתבו כי כמו שיש בכוכבים מי שאורם מבריק ומבהיק יותר מהשני כן יש בחכמים של ישראל חלוקות אור תורתו של זה למעלה משל זה ובמדרש דברים (פ"א אות י"ג) מה כוכבים הללו מעלות על גבי מעלות כן הם ישראל וכו' ע"ש עוד הדמיון לכוכבים, והנה זה מעלה מצד אחד ומצד שני יש גריעותא כי הם רחוקים אחד מהשני הרבה מאד וזה הטעם שמתפזר אורם ואילו היו סמוכים זה לזה היה מאיר אורם כשמש בגבורה וגם באורות הגשמיים כשיתחברו האורות יחד מאירים יותר משנים נפרדים וכן תמצא במד"ר פ' במדבר (פ"ב אות י"ב) למה נמשלו ישר' לכוכבים מה כוכבים מזהירים בכל הרקיע כן ישראל וכו' ע"ש והלא תראה במרגליות הנקראים בערלנט יש הרבה הפרש כשיהיה יו"ד קיראט באבן אחת לכשהם מחולקים בשתי אבנים כידוע בחוש וא"כ זה גרעון בכוכבים (לצערנו יש הרבה שתמצא שני חכמים גדולים בדור ואינם מתחברים חבור עצמי וזה רעה חולה והפסד גדול כידוע) זה אחד ועוד גרעון שני כי על הרוב גאוני הדור הנמשלים לכוכבים הם חולנים וחלשים (בראש השנה דט"ו.) כמאן מצלינן אקצירי ומריעי פירש"י מריעי רבנן ע"ש. והטעם פשוט כי טרחת השכל מחלשת ומשברת