אהל יעקב מט

שלא לקח מחוט ועד שרוך נעל ודוק ועי' בזוה"ק (דפ"א:) (ואם אל סודו תדרו' עיניך תחזי' להג' בעל י"מ מאכ"ח ח"א סי' ו' שהמתנות שם טומאה שנטל ממצרים להנחילו לבני הפילגשים להרחיקו מיצחק ובניו והוא הגורם לנפשו חיים וכו' כאומרו וחיתה נפשי וגו' ולאברם הטיב המטיב ויהי לו צאן ובקר וגו' שבעה וביצחק שש וביעקב חמש כבחינתם ודיק: הבט נא השמימה וספור הכוכבים וגו') ע' ברש"י וכן הוא במדרש צא מאטגנינות שלך אברם אינו מוליד אברהם מוליד ולכאורה קשה דא"כ היה לו לומר אל תבט השמימה שאזי יתפרש שלא תחוש לאותה ההבטה של הגרמים השמימיים המחייבים לך מניעת הבנים מהם ופה קאמר הבט ואם פירושו שהוא טועה בהבטה הרי סיים אברם אינו מוליד אברהם מוליד משמע שאינו טועה ורז"ל (ב"ר הובא ברש"י עפ"ז:) דרשו אין הבטה אלא מלמעלה למטה ע"ש, ולפי ד"ק ניחא דאדרבה באומרו הבט הודיעו כי הטבע כפוף תחתיו וכדרשתם צדק יקראהו לרגלו ע"ש: אמנם לקוצ"ד יש לבאר עוד בס"ד ובאגב יבוארו עוד איזה דברים והוא כי אדרבה בא הכתוב להודיעו כי ע"י הסתכלותו בטיב הידיעה בכוכבים מתוכם ישכיל לדעת שהוא אפשר להוליד הגם שהוא נגד הטבע והנני מקדים לומר שאם טעיתי ח"ו יהיו חשובים דברי בטלין ומבוטלין וכלא חשיבין ואם כיונתי אל האמת יעלו דברי לרצון לפניו יתברך ולהבין אקדים מ"ש הרב במורה הנבוכים ח"א פ' ע"ב וז"ל בבעלי חיים הנכבד שבו פנימה והמקיף עליו הוא הגרוע בערך מקיפו ובעולם בכללו ההיפך הנכבד שבו מקיף והפחות הוא מוקף ע"ש באורך בדב"ק (והם מתאימים בדיוק למ"ש המקובלים ועי' בע"ח באורך דבעגולים המקיף מעולה מחבירו ובבחי' היושר המוקף יותר מעולה עד שתמצא עגול א"ק הוא מקיף לכל ויושר א"ק הוא מוקף מכל ע"ש) וכבר ידוע כי ברוך הוא לעד נשמת הכל הנאצלים והנבראים והנוצרים והנעשים עשה להחיותם שתי ענינים מקיף לכולם ופנימי מכולם המקיף לכל נזכר ברז"ל (מס' מנחות דל"ג:) ובכמה מדרשים בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים מבחוץ ומדת הקב"ה אינו כן עבדיו מבפנים והשי"ת משמרם מבחוץ כמש"ה ה' שומרך ע"כ, והם דברו על בחי' המקיף ונקרא בזוה"ק סובב כל עלמין אבל בבחי' הפנימי הוא נקרא ממלא כל עלמין ורמזוהו בכתוב ושכנתי בתוכם כמשמעו ובמשכן כתיב וכבוד ה' מלא את המשכן הוא בפנימיות ובנביאים (ישעיה ו') מלא כל הארץ כבודו וזה בבחי' הפנימיות ונבין עוד בקרא להעיר בכתוב הנז' מלא כל הארץ כבודו גבול אתה נותן לכבודו יתברך ? (המו"ן בפי"ט כתב הארץ תעיד על שלימותו ע"ש) והפשטנים הפכו הכתוב וכתבו כבודו מלא כל הארץ ע"כ. ואולי דכונתם לישב הקושי שיש לכאו' בפשט הכתוב כי ע"י שהפכו הכתוב בא להודיע כי הארץ מלאה מכבוד השם שחזר השיעור של הארץ שנתמלאה מכבודו יתב' ובתוס' מחוץ לגבול הארץ אין גבול השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וגו' והגם שזה נכון להצילנו מהערה הנ"ל מ"מ נשאר להרגיש ולמה הכתוב לא נקט הסדר כן כמ"ש במשכן וכבוד ה' מלא את המשכן ולא אמר מלא המשכן כבודו ולפי הנ"ל יתישב שהכתוב בא להודיענו שתי הבחי' יחד שתמצא בכתוב הטעם