אהל יעקב מ

הנפש אמר בה הכתוב מלפני ומקרב עמה ר"ל היא לבדה תכרת מראות זוהר עליון וכו' ע"ש ורמז בס' שיורי המדות להג' מדובנא שזהו פי' הילקוט שכתב ונכרתה מעמה ועמה שלום ע"כ, שהוא יורה על קיום שאר הנפשות שהן עמה שלום ע"כ ובהגהות מימונות פ"ח מה' תשובה הביא דברי רמב"ן וכתב שם דבר נחמד ע"ש ועפ"י דב"ק זכיתי לבאר פירוש הילקוט (ש"א כ"ה ואדר"ן פ"ב) (ובישיבה הודיעוני שקדמוני בזה ואני לא ראיתי עד עתה) וז"ל והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים יכול אף הרשעים כן ת"ל ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע ע"כ, ולפי פשטא קשה מאד איך יתכן זה כי האי דישנ' להאי פרדשנ' ? ולפי האמור שפיר מתפרש דמה שאמר יכול אף הרשעים הוא בערך הדמיון זה בצרור החיים וזה בצרור המות וזה אומרו יכול אף הרשעים ר"ל היפך צרור החיים לזה סיים לא כן הוא אלא ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע שתפול שם שכולה וגלמודה מעמה ובזה תסבול עונש מר ממות עד השלמת חק עונשה ונכון הוא בס"ד, הבאתי מקצת המדברים על השארת הנפש הגם כי אין בו צורך שזה ידוע הוא עד שאף הילדים בנוסח התפילה בכל יום זוכרים ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בכינוי מפיק ה"א שהיא עצמה תחזור בעולם התחיה היות שהיא חלק אלוק ממעל קיימת לעד לעולמים מפני שנאצלה מהחי האמיתי הנצחי: והנה בעניותי אביא עוד סנסן אחד שנתחדש לי בס"ד המתאים עם הנ"ל כיאודה ועוד לקרא ואקדים מ"ש הרמב"ם במורה ח"ב פ"א בכלל המופתים שהביא להודיע על חיוב מציאות הבורא ברוך הוא הביא עוד מופת משם אריסטו וז"ל כשימצא דבר מורכב משני דברים וימצא אחד מהם לבד בלא הרכבה יחויב בהכרח את מציאות השני לבדו למשל כשימצא הסכנגבי המורכב מן החומץ והדבש וימצא הדבש לבדו יחויב שיהא החומץ לבדו ומזה הוציא כי אחרי שאנחנו נמצא דברים מורכבים מן נועע ומתנועע ונמצא מתנועע לבדו בלתי מניע כלל והוא המתנועע האחרון יחויב שיש מניע שלא יתנועע כלל והוא הבורא ברוך הוא ע"ש ומדבריו הללו שהסכים הרב עליהם נוכל ללמוד ג"כ אחרי שראינו באדם חי גוף חומרי כבהמה ובו מורכב נשמה משכלת ומצינו גוף חומרי לבד שהם הבהמות שאין להם רק נפש חיונית וגם באדם עצמו תחי' עיר פרא אדם יולד (איו' י"א) ואח"כ קנה נשמ' המשכלת יחויב שיש נשמה משכלת לבד בלתי קשורה בכוחות הגוף אמנם בחפשי בספרים בזה מצאתי ראיתי להרב בעקרים מ"כ פ״ה שהביא דברי המורה הללו וסתר אותם וז"ל ואינה ראיה אמיתית כי כבר ימצא באדם שהוא מירכב מחי ומדבר וימצא החי לבדו בזולת המדבר ולא ימצא המדבר בלתי חי אלא אם נאמר שהמלאך מדבר וכו' וכתב שם המפרש שזה דוחק וכו' ע"ש. וחוץ מדרכנו היה נראה לי בפשיטות לדחות קושיתו שמצאנו מדבר בלתי חי בעוה"ז ממ"ש במדרש (פנחס ע"פ לאלה תחלק הארץ) (ובתרא דקכ"ב.) כי בחלוקת הארץ היה הגורל צווח ואומר אני בחלקו של פלוני ע"ש גם הגאון בעל. תוי"ט פ"ה דאבות ד"ה פי הארץ הכריח יפה בפי' הכתוב ופצתה האדמה את פיה הנאמר בבלועי דקרח שפירושו דבור בחתוך אותיות ע"ש הרי דהגורל והארץ שהם מדבר בלתי