אהל יעקב לד

א' הוא זמן מנחה עת רצון ע"כ, וידוע דהעולם נברא בשביל ישראל וא"כ עת רצון שהיתה לברוא בשביל ישראל היה זמן מנחה לזה יעקב ובניו ינוחו בו שהוא חלקם ודוק. [אגב ראיתי להעיר במ"ש הג' מנחת חינוך בקונט' קומץ מנחה שנסתפק בגוי עבד של שני שותפין ואחד מהם שיחרר חציו ונתגייר דאיך יעשה בשבת דגוי ששבת חייב מיתה ואם יעשה מלאכה חייב בשביל חציו הישראל וצ"ע עכ"ד, ולקוצ"ד לא הבנתי דב"ק דמלבד דלפי מ"ש בסה"ק בכורי יעקב סי' ד' יש תקונים רבים לזה עש"ב עוד בה דאחרי שגירותו תלויה בב"ד פשיטא דהם לא ימולו ולא יטבילוהו עד שיראו התקון לחציו השני שיוכלו לפדותו מיד הגוי ואם לא יוכלו לא יקבלוהו וישאר גוי ועבד דומה לזה בחגיגה (ד"ב:) לענין חתון לישא שפחה אינו יכול ושם כופין את רבו לשחררו בלא הכפיה אי אפשר וכ"ש פה דישתדלו בתקון החצי השני] ולזה נזכר בתפילת מנחה מנוחת שלום ושלוה שניהם מספר יעקב ישרא"ל והענין כי שם יעקב לבד מורה על העצב וכמ"ש בס' אור החיים פ' ויחי ושם ישר' מורה על השמחה ובעבודת ה' צריך שמחה ורעדה ובשתי השמות ישנם השנים ואזי ישכון עליהם שם קוי"ק ברוך הוא ודוקא ע"י השבת שהוא שם קוי"ק כמ"ש בזוה"ק (ס' יתרו ד' פ"ט ע"ב) שבת שמא דקב"ה, ויחד עם זה נרמוז עוד כי כמו שהשבת הוא רומז ליעקב השביעי לבריאה כן גם מרע"ה הוא דכוותיה והוא שביעי להתחלת יחוס אומתנו כידוע וכבר ידוע מ"ש בזוה"ק דיעקב ומשה חד דרגא אינון יעקב מלבר משה מלגאו והתחלת היחוס הוא מאברהם כידוע שהוא השביעי ונרמז בשחרית ישמח משה כי באור היום יגלה ביותר ההשגחה שהקב"ה מחד עולמו תמיד שהתמדת הבריאה שלא ישנו את תפקידם היא עצמה ג"כ השגחה ולזה נבחר מרע"ה להשגחה שהיא יצ"מ ונאמר לו אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם כמ"ש במדרש לזה השתדל שישמרו את השבת שבזה יעורר ההשגחה עליהם לטובה ובזה ניצולים ויתחיבו לשומרו וכמ"ש בדברות שניות וזכרת וכו', הנה מבואר דהשבת נתיחס ליעקב ומשה דיעקב שביעי לבריאה ושלישי להאבות וכן משה דכוותיה ומצינו שמהבריאה השי"ת בחר בשלישי באדם בחר שת ונדחו קין והבל ועי' בשו"ת הרשב"א ח"ה סי' למ"ד קריאת השם יורה על הקיום על כן תמצא התולדות שנולדו עד שת שנמחו לא נאמר בהם ויקרא עד שנולד שת שנשתת ממנו העולם ע"ש, ומשת שנשאר רק נח נדחו חם ויפת ונשאר שם ומשם נדחו עילם ואשור ונשאר ארפכשד השלישי, עי' סנהדרין קי"א. פי שנים בה יכרתו והשלישית יותר בה אמר ר"ל שלישי של שם ופירש"י שלישי של שם הוא ארפכשד ע"ש וכל הדור עד אברהם נדחו ומאברהם בניו נדחו שמהגר וקטורה ונשאר יצחק ויעקב שלישי להאבות ומיעקב נבחר לוי ומלוי רק קהת עדיף מגרשון ומררי ומקהת עמרם וממנו משה שהוא דור י"א להם כלול מעשר קדושות ובו היה תשלום זוהר הקדוש של ישראל ולזה שפיר הגירסא שבליל שבת בישמחו במלכותך שומרי שבת בסוף אומרים חמדת ימים אותו קראת כר למעשה בראשית, וביום בישמחו במלכותך חותמים רק חמדת ימים אותו קראת והטעם פשוט כי הראשון שבערבית ויעקב תקן תפי' ערבית אומרים זכר