אהל יעקב ל

לאחור וכו' משל למלך שאמר לעבדיו בנו לי פלטרין על גבי האשפה הלכו ובנו וכו' אין רצונו של מלך שיזכירו שם אשפה ע"כ שאפשר לומר שרומז ובא כי ע"י חטא אדה"ר בעץ הדע"ת ע"ה גימט' פלנית גרם שהקליפ' תהיה חופפת על השכינה ח"ו והיא נקראת שפה ובהיות שהקלי' היא בסוד יותרת הכבד תוס' א' נקראת אשפ"ה וע"י הברור ממנה נבנה הפלטרין כי באים אח"כ תשלום חלקי ב"ן וגם בא מ"ה השלם בכלל כידוע ונעשה פלטרין גדולים נתגדל שם י"ה ונעשה רבה אחר הברור קוי"ק שהוא ו"ה ב"ן ומ"ה והיעב"א: ולקח גם מעץ החיי' ואכל וחי לעולם. יש לפרש מלת גם דמאי אתא לרבויי דכבר ידוע שאכל מעץ הדעת ואפשר לישב ע"פ מ"ש הרב במורה נבוכים וכן בדרשות הר"ן שהם מיחסים עץ הדעת הוא להשגות המפורסמות ועץ החיים הוא להשגות המושכלות ועי' באורך בדב"ק שתירץ בזה דאיך אחר שהמרה ואכל מעה"ד אזי באה לו ההרגשה והידיעה שהיה מתחי' חסר וא"כ היה ח"ו טפש ובדרך זה ישב שזה השגת המפורסמות ולא למושכלות והאריך שם אך לפי מ"ש בזה משם האר"י שתחי' היה עטוף אור מקיף ואח"כ פרח ממנו אזי לא קשה מידי כמובן והוא קרוב למ"ש הרמב"ם שהטבוע במפורסם יפרח ממנו אור המקיף השכלי [ראיתי בספרים משם רמבמ"ן שהאדם היה בעל בחירה גס מתחי' רק שהעץ גרם לו שהגביר כח התשוקה למעלה ראש וע"י נולדו לו הרגשות ודמיונות שונות דומה לזה בשותים יין דכשירבו לשתות תרבה תשוקתם ויתגבר על כח השכל והבינ' ע"ש. ובדרכו רמזתי משז"ל (ב"ר פי"ט או' ח') עץ שאכל אדה"ר גפן הי' ע"כ. רמזו בזה כמו הגפן שהיין הוא רק מגדיל ומגביר אך בקושטא נימא כי דבריו אין להם שום קיום ואין להם על מה שיסמוכו כי פשיטא ודאי שבהשגות המפורסמות לא היה לו שום מושג שזהו נתהוה רק מעה"ד שהוא טו"ר ורק השגתו היתה במושכל הזך והצח וכבר ידוע כי גם עתה מי שיחסר שכלו יתרבו הרגשותיו לפי ערכו ולמה לנו לשאת ולתת בדבריו ורבנן קדישי נדחה קראו לו שאסור להסתכל בדבריו ויש מהסוברים כי רב שאינו הגון לא מבעיא שאסור ללמוד תורה מפיו אלא אפי' מפי כתבו ועי' בשדה חמד כללים למ"ד אות קמ"ה ע"ש] ומעתה יש לומר כי בתחי' שלא היה לו השגות המפורסמות והתשוקה הנפרזה בחומר היה שכלו צח ונקי מכל חלאה וזוהמא ודמיון לזה היה שרי לו להשתמש בעץ החיים הרומז להשגות אלקיות ויוכל לעלות מעלה אחר מעלה הגם שהי' בעל בחירה ורצון מ"מ היה בקדש נטייתו ובילקוט רמז י"ד אמר הקב"ה אם אברא מן העליונים הוא חי ואינו מת מן התחתונים מת ואינו חי אברא אותו משניהם אם יחיה ימות ואם ימות יחיה ע"כ, ועי' להרב בעל עקיד' ר"פ נשוא בהג"ה ע"ש הרי דאחר שנברא היה במשקל שלא יוזק בהטותו אל הקדש כלל ולהשגה עליונה אבל עתה ששקע בחומר התשוקה העזה זו אזי מסוכן הוא כשיחפוץ לעסוק בעץ החיים וזה אומרו ועתה פן ישלח ידו אחר שהוא שקוע במפורסמות התאוה תציקהו גם לזה לגשת בעץ החיים וזה תיבת גם ר"ל ידו האחת עוסקת במפורסמות וידו השנית תגע בעץ החיים האם אפשר בזה ואכל וחי לעולם בתמיהה ולזה טובתו היא בהתגרשו מג"ע משכן ההשגות העליונות והמנוחה וילך לעבוד