אהל יעקב כט

האכילתו שלא תמות היא וישא אחרת ע"ש וקשה דמי פתי שהוא יפקיר חייו מפני רצון אשתו ומשמשון עם דלילה אין ראיה דשם לא בריא הזיקא וככתוב שם אצא כפעם בפעם וכו' וגם זה היה ממש בעת זווגו כמ"ש רז"ל ותאלצהו (סוט' ט:) ע"ש ולישב זה נקדים עוד דרז"ל כ' (ב"ר פי"ט ע"פ ותקח מפריו וכו') א"ר שמלאי בישוב הדע' באה עליו מה את סבור אני מתה וחוה אחרת נתונ' לך אין כל חדש תחת השמש ע"כ, ולבאר זה מה הוא הישוב שיש בזה דאפשר עוד כי הודיעה לו תחילה שאם היה זה עונש על זה היה צריך שתמות תיכף אלא לאו שאין זה רק הודעה שהתאוה שתעשה האכילה זו היא תביא בסוף לידי גויעה של מיתה בהדרגה ואחרי שאתה הגורם לי להכשל בזה יש לי הצדק למרר את חייך כל המשך חיי אתך אחרי שלא נשתוינו בחיים וזה בחיי ואחרי מותי דאל"ה דע לך שיש לך לשבת בלא אשה ואין אשה אחרת וכנ"ל כי אין חדש עוד וישיבתך לבד היא רעה לך וככתוב לא טוב היות האדם לבדו שפירושה רעה לו התבודדות ולזה טוב לך שתאכל עמי אחרי שאין כאן עבירה רק הודעה של הסוף וחוץ מזה כשתאכל יש בה חיים של תאוה וטעם בחיים והראתה לו דם נדה המורה על גודל התשוקה ותגבורת התאוה שתהיה לו אח"כ ונתפתה בזה אם בחשבו לרוע החיים שיהיו לו ואם בחשבו שאין כאן עבירה ואם לרודפו על בולמוס התאוה הבאה לו מזה לפי דבריה ועל זה השיב אדם האשה אשר נתת עמדי כלומר שהיא רק עמדי ולא אחרת, וממוצא דבר מובן כי רעה היא לי שלא אשתוה עמה ואשה אחרת אין עוד, (ופירשתי בזה המדרש ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור מכאן שיחידים היו בעולם שהכונה כי קשה דהיה צריך לכסות האשה תחי' שבושתה מרובה אבל כיון שיחידים היו שאין לה בושת אזי הדין האיש קודם ופשוט) ועוד ואוכל כדרשתם אכלתי ואוכל ואין כונתו בחוצפה אלא רמז שאחרי שאין עבירה בזה אני חפץ ואוכל עוד כי לא אכפת לי במות הסופי אח"כ ולזה השיבו השי"ת כי שמעת לקול אשתך ר"ל לטענותיה (עי' ראב"ע פ' בשלח בפסוק לקול ה' אלקיך וז"ל שמיעה שאחריה למ"ד פירושה הבנה ע"ש) וזהו עי"ז ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל רצה בזה כי אם היה רק הודעה לא היה בלשון אזהרה והיה די שיאמר ומעץ הדעת טו"ר ביום אכלך ממנו מות תמות ובזה אפשר שתתפרש רק הודעה אבל מדכתיב בלשון אזהרה לא תאכל וסיים מות תמות הרי אזהרה והודעה ואינו רשאי להפקיר חייו והיות שהוא חשב כי על ידי זה ישב במנוחה עם אשתו קללו השי"ת בקללות המונעים את המנוחה ובעבור תגבורת התאוה קלל האדמה כדי שיטרח בהשגת המחיה לטובתו וזהו ארורה האדמה בעבורך שתים יש בה אחת עונש שלא תהיה במנוחה והשנית לטובתך שלא תנוח כדי שלא תאבד מעוצם התאוה וגם על דרך הרמז במ"ש בעבורך ולא אמר בגלליך כי ע"י טרחו במלאכה ומברר הטוב מהרע האור מן החשך והוא ג"כ בסופו אל עפר ישוב בדור האחרון (וכן מפורש בס' עשרה מאמרות מחק"ד ח"ב כי מש"ה ביום אוכלו מות ימות בכפל הוא תקון הלאו או שימסור עצמו על קדושת השם בפועל בבוא מעשה לידו או בדמיון כמו נפילת אפים שימסור עצמו למיתה וע"ז אמר מות ימות ע"כ] ובחגיגה (דט"ו) איתא מה לפנים ומה