אהל יעקב רצו

איה שרה) במקום שאתה מוצא הנקודה בה על הכתב אתה דורש הנקודה כתב רבה על הנקודה דורש הכתב ע"ש וא"כ פה שהכתב הוא כמו הנקודה צריך לדרוש את שתיהם ולהבין בס"ד אולי הוא רומז עמ"ש בש"ע סי' תר"ח שכתב רמ"א שם דבדבר המפורש בתורה לא אמרינן מוטב שיהיו שוגגין ואם יודע שאין דבריו נשמעין יוכיח רק פעם אחת וכו' אבל ביחיד חייב להוכיחו עד שיכנו או יקללנו ע"כ והג' בעל משנה ברורה יצ"ו חידש וז"ל ומסתברא דמה שפסק רמ"א דחייב למחות דוקא שהוא באקראי אבל אלו הפורקי עול לגמרי כגון מחלל שבת בפרהסיא או אוכל נבילות להכעיס זה כבר יצא מכלל עמיתך ואינו מחויב להוכיחו וכן איתא בתנא דבי אליהו רבה (פי"ח אות ס"ח) הוכח תוכיח את עמיתך יכול אפי' אם אתה יודע שהוא רשע ושונאך אעפי"כ אתה חייב להוכיח אותו ת"ל הוכח תוכיח את עמיתך לעמיתך שהוא אוהבך ושהוא עמך בתורה ומצות אתה חייב להוכיח אותו אבל לרשע שהוא שונאך אין אתה חייב להוכיח אותו ע"ש ובס' הכתב והקבלה פ' אמור ראיתי שציין עוד להרא"ם בס' יראים סי' ל"ז וז"ל אם ברור הוא שלא יקבלו טוב לו לשתוק ע"כ ואולי זהו הרמז על הנגלות לנו ולבנינו וא"כ ערבים אנחנו וחייבים להוכיח כדין עד הכאה ונזיפה וכו' לזה טמון ברמז הנקודה לפטור בברור לנו שהם פושעים ולכן בא הרמז בנקודה שישר' לא יהיו במדריגה זו רק איזה מעט מזעיר השי"ת ירחם ושוב ראיתי בס' הכתב והקבלה שכתב לולא דמסתפינא הייתי אומר כי פסוק זה הוא מאמר המקהלה והיא תשובת ישראל אל משה שקיימו עליהם ועל זרעם דברי הברית הזאת באומרם הנסתרות לה' אלקינו מי שיעבור בסתר יהי עונשו ביד ה' לבדו היודע תעלומות אבל אם הוא בגלוי החיוב הוא לנו ולבנינו עד עולם לבער הרע מקרבנו ע"כ ומצאתי כדב"ק במכילתא יתרו פ"ה וז"ל נגלה עליהם הקב"ה לכרות ברית אף על הסתרים שנאמר הנסתרות לה' אלקינו אמרו לו על הגלויים אנו כורתים ברית עמך ולא על הסתרים שלא יהא אחד חוטא בסתר ויהא הצבור מתמשכן וכו' ע"ש ועי' בהרמב"ן שכתב כן על פי הפשט הנסתרות לה' לבדו הם אין לנו בהם עון אשר חטא אבל הנגלות וכו' ע"ש ועי' בסנהדרין (דמ"ג:) ובהקדמת רחובות הנהר עפ"י סודן של דברים ע"ש דבש מצאת ומצאתי אח"כ בש' הקדים הביא משו"ת מהרלב"ח סי' ע"ז שגם הוא כתב כן וישב ההיא דעכן דנענשו ישר' עש"ב אך הכנה"ג בס' חמרא וחיי חולק וסובר דנענשו גם על הנסתרות ע"ש ואכ"מ: כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום וכו' בפיך ובלבבך לעשותו יש להבין בתיבת היום למאי רומזת וגם איך אפשר שבפיו ובלבבו נקרא עשיה דיש הרבה מצות שצריכים עשיה בפועל כגון תפילין וסוכה וכו' ויתישב עפ"י מ"ש במס' מכות (ד"י.) אוהב כסף וכו' זה מרע"ה שהפריש שלש ערי מקלט הגם שאינם קולטות עד שיהיו כולם ע"ש וקשה דמה תועלת בזה א"כ לא עשה שום מצוה (עי' מ"ש במק"א אם יש קצת מצוה בח"ש במ"ע ובבכורי יעקב סי' י"ג כתבתי בזה ע"ש) ויתישב על פי מ"ש מהר"מ אלשיך בענין כמה מצות שאינם נוהגות בזה"ז וגם כמה שאינם בכל אדם והרי התרי"ג מצות הם נגד נשמתו של אד וכו' ואין נשלם עד שיקיים כולם ואיך יהיה