אהל יעקב רצה

מצרים תחי' באניות שתצאו מהארץ עד חו"ל ומשם תחזרו אתם מעצמכם בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף לראותה ובזה יהיה לכם תרתי הזכירה בצער של החפשיות מאותו המקום החשוך ושוב תשובו אליו באותו הדרך וזכור תזכור את כל העונג שהיית בו בהדר וכבוד בו במקום ובעמוד ענן ועתה באותו הדרך תחזור להעבדות רח"ל ובעיקר הדבר באיסור ישיבת מצרים עי' להג' חיד"א בחיים שאל ח"א סי' צ"א מה שכתב ולהג' בס' ישרי לב מע' יו"ד (די"ז ע"א). ובס' הקדים להרב מהר"ש חזן מע' מ' ויותר באורך בס' שער החצר דקע"ב באורך: לא בלו שלמותיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך בטעם שינוי לשון מרבים ליחיד נקדים עוד דנמצא בפ' עקב לא הזכיר הנעל וכתוב שמלתך לא בלתה ורגליך לא בצקה כדרך הולכי יחף א"כ לא היה להם נעלים אך ביחזקאל (ט"ז) כתוב ואנעלך תחש ובכן יש לישב עפ"י מ"ש במס' שבת (כ"ח: והובא ברש"י תרומה ע"פ ועורות תחשים) דתחש שהיה בימי משה לשעה נזדמן לו ועשה ממנו משכן ע"כ וא"כ יש לומר דבשלמות שהיו לכולם מביזת מצרים והיה להם ולבניהם אמר בלשון רבים שלמותיכם אבל נעליים שהיה מתחש דנזדמן לשעה גם שנאמר שכולם עשו מ"מ בניהם אין להם ולכן שם אמר ורגליך לא בצקה לאותם שהם יחפים ולאותם שהיה להם תחש אמר ונעלך לא בלתה ולזה תרגם מה יפו פעמייך בנעלים בסנדלין דססגונא ע"ש וססגונא הוא תחש כמ"ש רש"י ששש ומתפאר בגוונין שלו ע"ש וכן איתא (במד"ר נשא פ"ו אות ה') ותחש שהיה בימי משה לפי שעה נזדמן לו ועשה ממנו משכן ונגנז ע"ש דמשמע דרק למשכן היה דוקא וגם קשה מאד לומר דממה שהיה גג על המשכן יעשו ממנו מנעלים לרגליהם ויש לדחות דיריעות (עזים תוכיח שהיו ג"כ על המשכן וכ"כ ברבינו בחיי בס' תרומה ע"פ ועורות תחשים שהביא ל' הש"ס דשבת ע"ש וע' ברא"ם פ' תרומה שכ' דשני מיני תחש היו ע"ש. ובכן אדרבה זהו הט' שעשו מנעלים מאותו התחש ולא מיריעות עזים משום קצת בזיון למשכן ומאותו התחש קנו העשירים והשאר הולכי יחף ולזה נקט בהם לשון יחיד: אך פשטא יותר דעל אותו התחש שנברא הוא שכתוב ואנעלך תחש שהוא טהור ונעלו רגליהם ממנו, ובזה יתישב מ"ש התוס' ביבמות (דק"ב: ד"ה ואנעלך תחש) וז"ל מכאן או' ר"ת שצריך שיהיה מעור בהמה טהורה דתחש כתיב וכו' ועלה קאמר ל' יחיד ונעלך לא בלתה מעל רגליך אבל ממין השני הטמא זה מצוי ולמה היה בנס כזה לבטלה ודוק ופשוט: פ' נצבים הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם נקוד על לנו ולבנינו וכו' שלא נענשו עליהם עד שעברו את הירדן ע"כ כ"כ רש"י מרז"ל ואולי נרמוז עוד עפ"י הידוע מרז"ל במד"ר (פ' וירא הובא ברש"י ע"פ ויאמרו אליו