אהל יעקב רצג

הרי שעלה לבירה ושלח את האם וכו' ובחזרתו נפל ומת היכן טובתו של זה וכו' אלא לעולם שכולו ארוך וכולו טוב וכו' ע"ש וזה פשוט שלח תשלח והרי תשלח חרונך לזה תירץ תשלח רוחך יבראון לעת"ל ולפי הנז' ג"כ סובב שלח תשלח והגם שיש תשלח חרונך של המצורע עי"ז בכל זאת שלח תשלח והטעם כי פה סגולה למשיח וזהו תשלח רוחך המשיח ויבראון ופשוט:. פ' תבא וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה, יל"ד דהו"ל לומר וירעו לנו המצרים ואותנו הוא דבק בם ולפשטא י"ל משום דק' למה למצרים לא משעבד ורק לבנ"י וחק מלכים הוא דאין שינוי בין עם לעם וכן הדין דמלך שאינו משוה גזרותיו לית ביה דין דינא דמלכותא דינא לזה קאמר וירעו אותנו שעשו אותנו שאנחנו עם בוגדים וכו' שבזה יש חק לממשלה לרדות במורדים בשביל תרבות כמובן וזהו בתחי' הוציאו קול שאנחנו ח"ו רעים ומילה זו כוללת ר"ל נגד הממשלה ועי"ז ויענונו וכל השומעים בשאר הממלכות לא יקפידו, גם יש לרמוז שק' מאד וכבר ידוע דהדבק בה' תדבק בו ההשגחה ולא יאונה לו שום נזק כאשר הבאתי משמיה דהרמב"ם ז"ל בס' המורה ח"ג פי"ז ואיך עם ישר' ח"ו הוסרה ההשגחה ממנו כ"כ עד שנתענו, לזה מתרץ וירעו אותנו ר"ל בתחי' נתחברו אלינו בחברה וידידות עד שנתערבו עמהם ולמדו ממעשיהם וכבר כתבו רז"ל (בש"ר פ"ו אות ו' ופכ"א אות ז') שיש שהגיעו ח"ו לכמה מדרגות בטומאתם ואחר שהרעו אותנו שנעשינו ח"ו רעים למקום ועי"ז סרה ההשגחה ממנו לזה יכלו אח"כ ויתנו עלינו עבודה קשה וק"ל: ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת פירש"י המקום בהמ"ק והארץ כמשמעו ע"כ וההרגש מבואר אחר דכבוש הארץ קדם לבהמ"ק דלא קאי על המשכן דהוא קאי על כי תבוא אל הארץ ולפי מ"ש רז"ל (ספרי הובא בילקוט עפ"ז) לק"מ שדרשו בשכר ויביאנו אל המקום הזה נתן לנו את הארץ הזאת ע"ש אך עוד זכיתי ופירשתי דבר נחמד מאד עפ"י התרגום יוב"ע ואמרתי זה בישיבה והראוני תיכף כי דבר זה הובא בנח"ק להג' חיד"א ובכל זאת מצערי בזה עוד עיינתי ומצאתי לישב עוד עפ"י מ"ש רז"ל (בתנחומא פ' תזריע ע"פ אדם כי יהיה בעור בשרו והובא בילקוט שם ר' תקל"ו ועי' בעץ יוסף שהק' שם שסדרן בכתוב הם היפך ע"ש מה שתי') והביאה רמב"ם בסוף הלכות טומאת צרעת כי בתחי' באים אל האדם נגעי בתים ואח"כ נגעי בגדים ואח"כ נגעי גופו ע"ש וקשה דהרי בכתובים תחי' כתוב הגוף ואח"כ של הבתים והבגדים וישבתי עפ"י מ"ש הלבוש בפי' על התורה בפ' תרומה בטעם שכתוב בתרומה מפורש