אהל יעקב רפט

רעות יצטרכו בעתם וכבר כתב החוקר רנה"ו בספריו כי אין לך שום מדה רעה באדם שתהיה רעה בהחלט ולולא הקנאה לא היתה שום חכמה וכו' ע"ש ובכן שיעור זה צריך זהירות יתירה ולזה בא הכתוב לרמוז הדבר הזה במלך יותר ויותר כי לאחד משתי הצדדים השגיאה במדות היא סכנה כמובן אם להיותו ענו וסבלן זה מזיק את הנהגת המלכות ומלך שמחל על כבודו אינו מחול כמ"ש בסנהדרין (י"ט:) ועי' בפ"ב דיומא (כ"ב:) מפני מה נענש שאול (שניטלה מלכותו) מפני שמחל על כבודו ע"ש הוא הטעם שאין כבודו מחול כי קיום המלכות תלויה באימתו כמ"ש שום תשים עליך מלך שתהיה אימתו עליך (סנהדרין שם) הרי שחייב הוא לזרוק מרה במלכותו וכ"כ רז"ל (כתובות ק"ג:) נהוג נשיאותך ברמים וכתבו עוד (סנהדרין ח'.) טול מקל והך על קדקדם ונגד זה תהיה היוהרא ח"ו בהטעאה יותר מן השיעור אחר שהיא קשורה בהכבוד שיש לו ובפרט מלך ישראל משיח ה' השלם בחכמה ובתבונה היא ג"כ תעזור להתנועה היתירה של הגאוה שבלא"ה היא שוכנת בעורקי החומר ואזי העם הוא מסוכן (וכתבו שמלכת הדבורה אין לה עוקץ כמו חייליה שלא תסכן את חייליה לאפשרות שלטונה לזה ניטל ממנה העוקץ והוא מוסר למלכי ארץ לתת רסן לחמתם כי חמת מלך מלאכי מות ואין עוצר בעדם) ולזה כתבו הראשונים במליצת רז"ל שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך הכונה שלהיות שהאדם יש לו יראת המלך ויראת ה' ככתוב ירא את ה' בני ומלך אבל המלך אין לו רק יראת ה' דוקא כי העם הם עבדיו לז"ק שום תשים עליך מלך שלא יהא כל כך מפחיד ומרעיד את הבריות שימשך מזה ח"ו שיירא מהמלך יותר מהשי"ת לפחדו מזדונו וכו' וכמו נבוכדנצר ודומיו אלא תשים מלך שתהיה אימתו ר"ל האימה שלו של המלך שהוא ירא מה' תהיה גם עליך וממוצא דבר יובן שלא יהא המלך כ"כ תקיף ואכזר שיחויב מזה ח"ו שהאדם לא ירא רק ממנו ולא מה' אלא יהיה מלך חסד שתשאר אימת ה' שהיא אימת המלך גם עליך וא"כ הרי דהמלך צריך לאחוז בשתי הקצוות האימה והענוה ואיך יהיה? לזה אמר לו השי"ת שתהיה ס"ת עמו תמיד וקרא בו כל ימי חייו] שרומז על תו' שבכתב ושבע"פ וכאשר פי' כן הראשונים והיתה לשון נקיבה וקרא בו לשון זכר רומז לתו' שבע"פ נקיבה וקרא בו לתו' שבכתב ולזה סיים כל ימי חייו ימי חייו הימים לתו' שבכתב כל לרבות הלילות על תו' שבע"פ וכשהיא אתו היא תנחהו לתרתי דסתרן ולא ישגה ומה הם אחת לבלתי רום לבבו מאחיו שהלב שלו יהי עניו כמו כולם והם חשובים אחיו ולבלתי סור מן המצוה היא מצות המלך לשמור על כבודו חוץ מזה שיש בזה שמירה על חייו שישמרו וכמ"ש בקהלת רבה (פ"י אות ד') אם רוח המושל תעלה עליך אם באה לך הממשלה אל תניח מדת הענוה ממי אתה למד ורוח לבשה את זכריה וכו' ראה עצמו למעלה מן העם חתן המלך וכהן ונביא התחיל מדבר גדולות ויקשרו עליו קשר וירגמו בו אבן ע"ש ובכן גם לזה ניתנה לו הס"ת שלא יטעה ביוהרא יתירה ורגלי חסידו ישמור וארמוז כוה"כ תורת אמת היתה בפיהו וכו' וחוץ מדרך זה רמזתי עמ"ש רז"ל (מצי' כ"ג:) בתלתא עבידי רבנן דמשנו באושפיזא בפוריא במסכתא ופי' בזה הג' תת"ס בתשו' כונת הפסקי תוספות