אהל יעקב רפב

ברכה ולהיפך הקללה ג"כ כמוה ומוסיף עוד לשיהיה להם האמצעי כדי לקיים ולעשות הברכה יזמין להם ולהיפך רעות בקללה בעוה"ז לרחמים עליהם שלא יאבדו ח"ו מהעתיד ועי' להרמ"ע מחק"ד הביאו דבריו המפרשים סגולה נפלאה בדרכי התורה כי הצדיקים יחליפו כח תמיד והרשעים יחוגו וינועו כל ימי רשע הוא מתחולל וכו' ע"ש ולכן שפיר נקט הכתוב את הברכה אשר תשמעו כי הוא שמח ושקט ושאנן ולב שמח ובהיפך מובן ונרחיב יותר הדבור הטעם שהקב"ה ישמור ברכות האבות לעתיד דטבא להו עבדי להו והוא עפ"י מ"ש המפרשים וכן זכורני להרה"ח רנה"ו שכתב דמ"ש הכתוב ושמרתם לעשות וכן ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם וכו' והענין כי יצר לב האדם רע וכל זמן שלא יעשה האדם לו לב שמח ורוח חדשה בקרבו הוא תמיד כרוך אל החול והגם שעוסק בתורה אינו שמח ושומר אותו שאינה חקוקה על לוח לבו ואינו שמח בלב וכשיבוא אליו דבר מעניני תאוותיו של העולם תיכף יתבלבל וכמעט שכל דבר בעולם גדול בעיניו יותר מלימודו וזהו הסיבה שהוא לומד ושוכח ולא כן מי שלימודו בה בשמחה רבה וכל הגיונו ומחשבותיו בה וכל עסקיו הם עראים אליו רק בצורה הכרחית ולבו מתמרמר על כל תאוות העולם ורק באהבתה שוגה תמיד זה תהיה תורת ה' בלבו שמורה עש"ב וא"כ מובן מעתה שאיש שהשיג למעלה זו ועניני העולם אפס בעיניו מצטער כשיבוא לו תשלום גמול חומרי בעוה"ז שחושש למיעוט זכיותיו וכמ"ש ברז"ל שמא אכל עולמו בחייו ולז"ק אם אתם ושמרתם ועשיתם שהגעתם למעלה הגדולה היא ושמרתם כלומר שמורה בלבבכם ועשיתם במעשה תהיו בטוחים שאעשה רצונכם והוא ושמר ה' אלקיך לך שיצפון לך אותם ההבטחות לעתיד ועתה אם אתם אוכלים הוא רק מברכות של בלעם ומובן שזהו שמחתם שקרנם קיימת לעולם הבא שכל טובות עוה"ז הם אפס וזה אעשה לכם משום האהבה וזהו ואהבך ופשוט: והסיר ה' ממך כל חולי וכל מדוי מצרים הרעים לא ישימם בך ונתנם בכל שונאך, יש לבאר בטעם השינוי כי להם אמר לא ישימם ובשונאים אמר בלשון נתינה והענין יובן עפ"י הידוע כי חולי מצרים כשנדבק באדם אין לו רפואה שלימה מרוב שהוא חולי רע ונשאר רישומו בגוף הנחלה בו והנה במס' מנחות (דנ"ט:) איתא שימה כל דהו משמע ועוד נקדים מ"ש הג' נוב"י במ"ת סי' ר"א שחידש להלכה וכתב שהוא חדש אצלו והוא דהגם דלפטור הכרי מדין טבל של תרומה גדולה אזי חטה אחת פוטרת אותו אבל לענין המצוה לתת לכהן אחר דכתיב בה נתינה אז צריך השיעור הגמור של תרי ממאה ע"ש והרואה יראה שהחדוש של הגאון הוא מפורש בספרי פ' שלח לך פסקא למ"ד ד"ה תתנו לה' למה נאמר לפי שהוא אומר חלה תרימו תרומה אבל לא שמענו שיעור חלה ת"ל תתנו לה' תרומה שיהא בה שיעור נתינה ע"כ והרב המלבי"ם שם הביא דברי הנוב"י אלו ושכ"כ הריטב"א ע"ש, והג' צה"ח בקונט' מטבע הברכות סוף סי' ד' האריך בזה משם הראשונים ע"ש שהביא כי הרמב"ן בהשגותיו שורש י"ב כתב כן ע"ש ואכ"מ] מעתה על שאר החולאים שיש להם רפואה שלימה ואינם רעים אמר והסיר ממך כל חולי היות כי החולי והיסו' הם ג"כ צורי ומזור לאדם שיתעורר על עצמיותו האמיתית ולא ילך כשכור וגם מכפרין מהעונות לזה הובטח שיסיר ה' ממנו כל חולי שאף