אהל יעקב רפא

למש"ל כי מרע"ה ראה שנכנס לארץ סיחון ועוג וכנז"ל כי כמה דברים שהוקשו לארץ ישראל והוקשה לו איך נכנס וחשב כי השבועה לבל יכנס אל הארץ היינו דוקא כשהיא היתה שלא כדרך טבע כלל וכמו ביצי"מ ובקי"ס וככתוב וגם את הצרעה ישלח ה' אלקיך בם וכו' והרי תמצא שהענן מה היה עושה להם ועי' ברש"י חקת ואת הנחלים ארנון שהאמוריים היו נחבאים באותם ההרים בנקיקי הסלעים והנחל ביניהם ואמרו כשיעברו ישר' נצא מן המערות ונהרגם בחצים וכו' כיון שבאו ישר' נזדעזע ההר ונכנסו הסלעים הבולטים במערות והרגום ע"ש ובכן חשב מרע"ה דעל זה היתה השבועה אבל כשיהיה מלחמה אומה באומה ויכבשו זה מזה בדרך טבע אזי נשתנה אותו המצב וממילא הותר הנדר כי לא על זה נדר וא"כ גם בארץ ישר' שלא יהיה הכבוש רק דרך מלחמה וטבע ישתרי ליה הכניסה בה לזה השיבו השי"ת רב לך כי גם בזה שכבשת היה על ידי ורב לך הוא מה שכבשת ורק סיחון ועוג אינה בכלל השבועה וכן מפורש במס' בכורות (דנ"ה.) ארצה כנען ארצה ארץ כנען ולא סיחון ועוג ארץ כנען ע"ש ועי' פת"ע להג' חיד"א שם הרי דסיחון ועוג אינה בכלל וא"כ אינה בכלל השבועה ולא משום כשהיא כמו שהיתה וכל שהיתה מלחמה הוי שינוי דהשבועה היא לא תעבור את הירדן הזה יהי מה שיהיה ודוק: פ' עקב והיה עקב תשמעון וכו' ושמר ה' אלקיך אשר נשבע לאבותיך ואהבך יש לדקדק דאחר שהם שומעים ושומרים הכל מה טעם לזכותם מכח האבות ואפשר במ"ש במדרש מה שישראל אוכלים בעוה"ז הוא מכח ברכות בלעם אבל ברכת האבות משומרת לעת"ל ע"כ גם נקדים מ"ש הרמב"ם בח' פרקיו כי יעוד העוה"ז שנאמרו בתורה הוא משום חנוך לנער עפ"י דרכו עינינו רואות קטן מפייסי ליה באגוזים וקליות הגדיל נותנים לו פרוטות הגדיל וכו' והאדם היות כרוך בחומר משיאים לו שכר בעוה"ז ע"ש ובה' תשובה כתב שאלו היעודים שבתו' וכו' הם כדי שלא יטרידוהו מחסוריו שיהיה לו כל טוב כדי שלא יתבטל משלימותו הרוחנית בדאגת פרנסתו ע"ש הגם שאין זה לשונו ממש ובחובת הלבבות כתב האדם עובד בגופו הגשמי ובנשמתו הרוחנית ולזה מקבל שכר בעוה"ז הגשמי נגד גופו וברוחני לעוה"ב נגד הנשמה ע"ש וזה אומרו והיה עקב תשמעון וכו' כלל המצות ושמרתם נגד הנשמה ועשיתם נגד הגוף אזי ושמר ה' אלקיך ר"ל יצפון לך וישמור את מה שנשבע לאבותך שהם בהשיגם את האמת הברור הנקי בקשו על בניהם על העתיד לבוא הנצחי ובשביל שלא תתבטלו גם אתם מצדכם ואהבך וכו' וכו' ופשוט וזה ירמוז הכתוב ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה הברכה בלתי שום שכר גשמי היא