אהל יעקב רפ

הקב"ה ברצונו נתנה להם וכו' ע"ש ומשמע דכל מלכות כשכובשת מהשני חשיבא שלה (ובזה ישבתי מה שהק' לי חכם שקדן וחריף אשכנזי יצ"ו משם רב גאון יצ"ו עמ"ש במגלת אסתר הנה בית המן נתתי לאסתר וכתיב ותשם אסתר את מרדכי על בית המן דהרי המן עמלקי היה ונכסי עמלק אסורים בהנאה ובו ברגע השבתי לו דהרי המן עשיר מופלג היה כידוע וע' בתרגום שני וא"כ מאי עדיפותיה דבית המן אלא הכונה שבית המן היא היתה בית הממשלה שניתנת בכונה שישב בה שר השרים ולזה נתן אותה לאסתר שהיא תתננה למי שיראה בעיניה שיהא הוא שר השרים שאין חשש ממנו לסכנה לישר' והיא נתנה זה למרדכי שהוא יורש את כסאו ובכן אין זה נכסי המן אך לפי הנ"ל ניחא דהתם כשמת המן ונכסיו וקרקעיו הם למלך אזי נעקר מהם שם המן ונהיו לאחשורוש ונכסי המן טהרו באחשורוש וכנז' וא"כ מ"ש רז"ל לאו בני כבוש כי איתשיל לענין יפ"ת איתשיל דלא נצטוו לכבוש עד שהותר להם יפ"ת לזה דוקא ותדע דהא אף לישר' כתב בירוש' דלא הותר להם עד אחר כבוש א"י ע"ש (ומזה תימא למ"ש התוס' בשבת (ס"ד.) ד"ה מידי הרהור ועי' בארץ חמדה מטות ע"ש) שעפ"י דברי הירוש' ניחא שפיר מה שלא נאמר להם זה במלחמת מדין הקודמת היות כי לא הותר להם אז אך לעיל בפ' שלח הבאתי מהמפ' עוד ישוב שקודם מ"ת היו בני כבוש רק אחר מ"ת לאו בני כבוש ע"ש ולקוצ"ד הוא דחוק ולפימ"ש פשטא טפי וכמובן ואל זה ירמוז כונת רש"י בפ' תצא בענין יפ"ת לא דברה תו' אלא נגד יצה"ר ונקדים מש"ל פ' בראשית דבא"י היו הקליפ' רבים וחזקים אם מהיושבים עליה ז' עממים ר"ת שלהם הוא סמא"ל וגם אר"ץ כנען גימט' פלנית ושלזה נצטוו בהכרתתן מהארץ ובעקירת כל האילנות עש"ב ולזה רש"י רצה לישב למה לא נזכר זה במלחמת מדין להתיר יפ"ת לזה תירץ כי במדין היו יכולים לכבוש היצה"ר במעשה רק היה להם הרהור רע בלב ולזה הקריבו וכו' כמ"ש שם אבל בארץ לא היה אפשרי שלא יחטאו במעשה כי יצה"ר אריא הוא דרביע שם לזה לא דברה תו' אלא כנגדו דיקא ובמפרשים זכורני דבר נחמד כי באשה יש שתי תועליות (יבמות ס"ג.) אחת שמצילות אותנו מן החטא והשנית שמגדלים הבנים לתורה וביפ"ת יהיה הבן סורר ומורה כמ"ש רז"ל (סנהדרין ק"ז.) וא"כ לא נשאר רק שמצילות מן החטא וזהו לא דברה תו' אלא כנגד יצה"ר ע"כ וש"י אך האר"י ז"ל בס' טעמי המצות הק' וז"ל דמ"ש לא דברה תו' אלא כנגד היצה"ר וכי מפני שיצה"ר מתגבר עליו נתיר לו שיעבור עבירה גדולה כזו כי הלא כמה נפשות גדולות אתעשקו וכו' ואמנם ישר' היוצאים למלחמה היו כולם צדיקים כמ"ש מי האיש הירא מעבירות שבידו והיה אז בושה וראית בשביה אשת יפ"ת וחשקת בה זה יורה כי אותה האשה משורש ישר' ולקחוה ושבו אותה הקלי' ולכן ולקחת לך לאשה וזהו ושבית שביו וכו' לכן ראוי לך לקחתה מהם וכו' ע"ש. ומעתה נחזור לדברינו שהכיבוש שכובש מלך ממלך נעקר שם הראשון ממנו ממש ונקרא על שם השני ותדע דהרי הרמב"ם בפ"ו מה' בית הבחירה כתב ארץ ישר' נקנית בכיבוש וכיון שנלקחה הארץ מידם בטל הכיבוש ע"ש ועי' פלפול גדול להג' חיד"א בח"ש סי' ט"ל ע"ש בדב"ק נחזור