אהל יעקב רעו
Ohel Yaakov 276 · אהל יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →בהשגחה עש"ב וסיים כי לפי דעתי מה שאני רואה הוא המין אשר דבק בו השפע השכלי עד ששב בעל שכל וכו' הוא אשר התחברה אליו ההשגחה האלקית ושיערה לו כל פעולותיו על צד הגמול והעונש וכו' ומה שאמר הכפירים שואגים לטרף וכו' היא השגחה מינית וכו' ע"ש באורך ועוד שם בפ' נ"ז כת' התו' תקון הנפש והגוף ע"ש ובס' אור ה' כלל ב' פ"ד ה' ו' וז"ל ולזה ראיתי שתהיה ההשגחה במין האנושי יותר שלימה ולהיות כלל אומתנו שלימה במין האנושי תהיה ההשגחה בו יותר שלימה וכו' ע"ש ובפ' לך לך הבאתי שכלל הברואים היו מודים רק בהשגחה כללית עד אברהם עש"ב ואולי זהו הכונה במ"ש רז"ל (ברכות ז'. הובא ברש"י פ' כי תשא ע"פ ונפלינו אני ועמך) בקש מרע"ה שלא תשרה שכינה רק על ישר' ונתן לו וכו' ע"ש ומובן דשכינה שורה על ישר' היא השגחה הפרטית בשביל התורה הדבוקה בם ועי' בדברים רבה וגם על צד המדרש הרי כל הברואים נתחלקו לע' שרים וישר' לחלקו יתב' ככתוב חלק ה' עמו ובכן יש לומר שבענין כללי או אפי' מדינה לשבט או לחסד שהוא משפט כללי כל העולם שוים המה ועי' הרמב"ם בה' תשובה משפט לכל העולם ואח"כ למדינה ואח"כ ליחידים (א"ה ע' בהרמב"ם פ"ג מה' תשו' ה"א שכ' להיפך תחי' ליחיד ואח"כ למדינה ואח"כ לכל העולם וע' לח"מ ומש"ל שם) ולזה בדור המבול של כל העולם ובסדום מדינה וכן נינוה היה בזה השגחת הכלל ומקרא מלא רגע אדבר על גוי ועל ממלכה וכו' ע"ש אבל ישר' השגחה יתירה היתה בם אפי' על הפרט לתת לאיש כדרכיו וכו' ובכן עם שהגוי מצווה על הדינין זה לחוד אבל לענין שיש משגיח פרטי אין עליו רק הוא עם הכלל לרע וטוב אבל באופן פרטי לא יענש עליו ואם הורג או שודד בין איש לרעיהו אין ההשגחה עליו לעונש שמימי מעונש זה רק אם הכלל כולו חטא רק בישר' השומר משגיח עליו בפרטות בגופו וממונו וגם בזה יתן דין וחשבון עליו וככתוב בעמוס רק אתכם ידעתי וכו' על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם ע"ש ובתו' כתוב בקרובי אקדש ע"כ שמתגלה ההשגחה כנלע"ד וקרוב לדברי מצאתי בס' משפט צדק על תהלים מזמור נ"ה אות רס"ח ורס"ט באורך מהראשונים בחי' ההשגחה ושם האריך וז"ל השנית השגחת מין האדם בכלל על פני האדמה יותר הרבה בענינים פרטיים מכל שלשה סוגים הנ"ל מפני שנברא במדע וחכמה ובחירה וכו' השלישית השגחה על עמו ישר' ביחוד ובפרט וכו' בכל עת ובכל רגע אנחנו מושגחים ובכל דקדוק ענינו אין אדם נוקף אצבעו מלמטה וכו' עש"ב ומובן מעתה החילוק בין ישר' לעמא דעלמא והיות כי ביאור זה הוא נעלם אף מהגדולים ומה לאזוב כמוני ולזה אקבל שכר על הפרישה ודוק: ה' אלקיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב, עי' מ״ש בזה בסה"ק שופרי' דיעקב פ' תשא ויש רמוז עוד בס"ד ונקדים מ"ש במדרש על זה וז"ל זהו שאמר הכתוב אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך ע"כ ואין לו מובן בפשוטו ועי' במפרשי המדרש ושמעתי מרב אחד יצ"ו שהוא מפורש בס' הקרנים ע"כ וחפשתי ומצאתי וז"ל ואם תרצה להבין למה לא שלט עיה"ר ביוסף הוא בסוד הפתחים והחלונות ומצאנו ע"כ ופי' הג' דן ידין שם הוא כי בעין טובה יש אלף ותשי"ז