אהל יעקב רעג

יתברר לכם על העתיד שתקחו את כל הארץ ובפרט שאחר שזכו ונכנסו הם צדיקים וכמ"ש הרמ"ק הבי"ד בס' טוב הארץ למהרנ"ש די"ח ע"ד וז"ל כל מי שדר בא"י נקרא צדיק גם שאינו נראה שהוא צדיק שאם לא היה צדיק היתה הארץ מקיאה אותו ככתוב ותקיא הארץ את יושביה ע"כ וזהו כוה"כ זה השער לה' צדיקים יבואו בו כי שער הוא תרגומו תרעא שהיא אדנות מלא וא"י היא בחי' אדנות וזהו צדיקים יבואו בו וגם על צד הרמז אדנות שהיא מלכות צדיקים הוא היסוד יבואו בו ופשוט: פ' דברים וחצרות ודי זהב פירש"י חצרות מחלוקתו של קרח ודי זהב העגל ע"כ הקושי מבואר דהעגל קדם הרבה לזה וכמו שתמצא ברש"י בפ' קרח (ע"פ וישמע משה ויפול ע"פ חטאו בעגל וכו' במחלוקתו של קרח נתרשלו ידיו ע"ש א"כ למה הקדים הכתוב חצרות שהוא ענין קרח להעגל ושמעתי מידי"ן הרב כמהר"ר מאיר ואעקנין יצ"ו ושוב ראיתי דב"ק בס' דמש"א בהקדמה כי התנצלות משה היתה לי צוית ולא להם ובזה היה הזכות להם עכ"פ על מעשה העגל למצוא קצת תשובה ובמחלוקת קרח שאמרו כולם שמעו בסיני אנכי ולא יהיה לך א"כ הלכה התנצלות זו ע"כ ובס"ד ארחיב קצת הדיבור דלכאורה קשה וכי לא ידע משה רבינו דהם שמעו ג"כ ובכל זאת טען לי צוית אבל הכונה הוא דטענו הם דמדכתיב לשון יחיד אין פירושו שהדבר נוגע לך העקרי ואתה הוא שאח"כ תזכנו בה דלפי זה יוצא שבעת שעשו העגל שעודם לא זכו בתורה ידונו כפנויה שזו היתה טענת משה וכמו שכתבתי בפ' תשא (לעיל דפ"ז) ע"ש והם אמרו שלא כן כי כולם שמעו בסיני ומה שנאמר בלשון יחיד הוא משום דלכל אחד מישר' הדבר נאמר לו ולפי טעם זה א"כ לא מכח מרע"ה הם זוכים אלא ישר' מעת שמיעת הדברים כבר היו לחלקו יתברך כאשת איש ובזה נפלו בעון העגל דלא חשיבי כפנויה כי משה רק שליח קבלה חשיב ובו ברגע הובדלו אליו יתברך ולזה כתב וחצרות קרח ומכח זה ודי זהב על העגל, גם יש לבאר עוד מה שהפך רש"י וכתב קרח קודם העגל כפי מ"ש הראב"ע בפ' תשא וז"ל חלילה שעבד אהרן ע"ז גם ישר' לא בקשו ע"ז כי חשבו שמת משה המסיעם מים סוף כי המן אינו יורד בהר סיני ואין כח באדם לחיות וכו' ומלת אלקים פי' כבוד חונה ולכבוד ה' נעשה עש"ב ורמב"ן כתב וז"ל אבל ירצו שיהיה להם במקום משה יורה דרכם וכו' וכשבא משה וירא העגל ולקחו ושרפו באש לא מאנו כלל ואילו היה להם לאלקים אין דרך שיניח האדם מלכו ואלקיו לשריפת אש ע"ש אך הראב"ע סיים דעכ"פ לפתאים היה ע"ז ע"כ ובכוזרי מ"א דס"ב פסקא