אהל יעקב כז

אלא ר"ל שבכל סביבות הכדור בכללות נבראו כל הפירות והדשאים כל חד במקומו וזמנו ואותו שנברא היה שלם בתכלית במה שאח"כ צריך זמן ארוך בזה בו ביום נולד ובו ביום הוליד ואדה"ר דכוותיה דביום שנולד הוליד וכמ"ש רז"ל (באדר"ן פ"א) וזה הוא כונת הכתוב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם וחזר וכפל ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים והוא שתולדות השמים והארץ הם תמיד מולידים ומחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית כי הטבע הוא פושט צורה ולובש צורה ונתינת הצורות באים זו אחר זו וכמ"ש במורה נבוכים ח"א פכ"ח ע"ש ובמפרשיו לזה אמר הכתוב כי פה תולדות השמים והארץ היה בעת הבראם ופי' בהבראם לא פי' כמו שלעתיד שפושט צורה ולובש צורה שתקרא בריא' רק על ההתחלה שהיא ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים שבאלה היה שנים לידתם ותולדתם שהולידו ולזה פה כתוב תולדות מלא שני ווין להורות על שתיהם לידתם והולדת מינם כי כל תולדות שבמקרא חסר (עי' תנחומא עפ"ז) וגמר הכתוב אשר ברא אלקים לעשות רומז על הנ"ל שכתבנו כי הטבע הוא פושט צורה ולובש צורה ומלבד זה עוד כי גם הברואים בני האדם דור אחר דור מתחכמים ומרכיבים הרכבה אחר הרכבה עד שהם מגלים מה שהיה אצור וסתום בחדרי הטבע שכל דור מוסיף על הקודם כננס על גבי ענק ומוליד חדשות בארץ וזהו אשר ברא אלקים לעשות שסובב על שתי כונות אם על הטבע שהוא פושט צורה ולובש צורה ועל הבני אדם שמרכיבים ומולידים ועושים חדשות וירגישו בזה פליאות הבורא האצורה גם בעולם השפל הפחות והגרוע ויותר מפעיל ומעורר בזה רגשות האדם בראותו דבר מחודש באוצרי הטבע הוא מתעורר מתרדמתו וכמו שבכח ההיולי שם בו כח להוליד שם ג"כ שכל באדם להוליד תולדות חדשות ע״י הרכבות שונות בסתרי הטבע ולזה אחר שאמר תולדות השמים וכו' אז גמר הכתוב ה' אלקים (עי' מ"ש בלך לך) שהוא המהוה כל הוה שהרי גם האפס עצמו הוא נברא כידוע וגם לכן נזכר שם קוי"ק הרומז ליו"ד ספירות כידוע חלוקתם באותיות השם ב"ה וברז"ל (אבו' פ"ה מ"א) בי' מאמרות נברא העולם ועי' באגיג' (די"ב.) בי' דברים נברא העולם בחכמ' ובתבונה וכו' ע"ש ובפשוט ג"כ נאמר הארמ"ע והדצח"מ ותוהו ובוהו הם יו"ד ובדין נזכר שם מלא על עולם מלא ודוק והיעב"א: לא מות תמותון אי' במד' (הוב' ברש"י עפ"ז) דחפה נחש לחוה על עה"ד שתגע בו ואמר לה ראי כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה ע"כ בס"ד לנו להבין דאיך היא נתפייסה בטענה זו אחר שהכתוב אומר ביום אכלך ממנו מות תמות ועדיין לא עבר היום והרה"ג מוהר"ר שמואל קיקי זצ"ל אמר לי שהרב החזקוני נכנס בזה ותירץ שהכונה שאין תוספת בנזק האכילה יותר מנגיעה ולזה מה נפשך תאכל שאם תמות גם מהנגיעה תמות ע"כ ובעוניי לא נראה לי ישוב זה דהפשט נראה דאין כאן מות כלל ולקוצ"ד אפשר לישב דפי' יום אין ר"ל יום שלם רק זמן כמו שתמצא מכרה כיום שפי' כעת הזאת, וכמ"ש רמב"ן וכן עמוד כיום ואשמיעך את דבר אלקים (ש"א ט' כ"ז) ועי' בש"ם מו"ק (ד"כ) אפי' יום א' ועי' בס' הנפלא ערכי הכנויים להג' בעל סה"ד מע' יו"ד ועי' בחת"ס או"ח סי' קצ"ט כמה דוגמאות