אהל יעקב רסז

פ' פנחס פנחס בן אלעזר וכו' השיב את חמתי וכו' עי' להג' מלבים ויאמר עוד בס"ד תחי' בדרך פשטי שפנחס בקנאתו על כבוד ה' ומסר נפשו להריגה כשנכנס תוך המחנה וככתוב בתוכם ובזה שבה חמת ה' מעל ישר' והיה נחת רוח לפניו פי בחימה אין נחת רוח לו כביכול וזהו השיב את חמתי מעל בנ"י ע"י שקנא קנאת ה' ונמשך מזה שתי טובות הא' נח"ר לכב"י והשני הצלת העם מכליה ולזה מדה נגד מדה אליו עצמו אתן לו בריתי שלום ביסודותיו שלא יתגבר החלק על השני שזהו סיבת הכרעת המות שלא תשלוט בו כדרך כל הארץ כי פנחס הוא אליאו ונגד שכיפר על ישראל ונשארו חיים וקיימים במין לזה כהונתו קיימת במין הוא וזרעו כהנים לעולמים (נקרא הוא כהן לעולם היות שפינחס הוא אליהו כידוע ואליהו מקריב תמידין בכל יום בחרבן בהמ"ק וכמש"ל פ' תצוה נקרא הוא וזרעו כהנים לנצח) וניחא נמי דקי"ל (קדו' דל"ט:) שכר מצות בהאי עלמא ליכא ולהנז' ניחא כי זה בשכר הרוחני אבל במה שהוא מדה נגד מדה גם בהאי עלמא איכא כידוע וזה הוא מדה נגד מדה חוץ משכרו הצפון בעולם האמת מצורף לזה דלמי שהוא מת יאמר שכר בהאי עלמא ליכא אבל זה שהוא חי לנצח לזה אצלו זה נקרא סוף. שכירות ובדין שיטול שכרו גם בעוה"ז ועל דרך הרמז אפשר שנאמר כי הברית הניתן לו הוא על פי הידוע כי באותה שעה היתה ח"ו מדה"ד מתוחה וכבר ידוע בהאר"י החי דעיקר חוזק הש"ך דינים הם רק ש"ו דינים והי"ד הנשארים מש"ך הם י"ד אותיות קוי"ק (פשוט ומלא) שהם ממתקים קצת את הש״ו דינים ופי' בזה הרמ"ז או מפרשים אחרים דב"ש מצאת אכול דיך ר"ל דב"ש גימט' ש"ו הדין תקונו הוא תיכף אכול דיך שהכף היא נוכחית אכול די למתקו ע"ש ובדרכו רמזתי כוה"כ וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך שהש"ך דינים הם הצרים לאדם וזהו מגן שיש לך צריך גימט' ש"ך הם בידך שהוא הי"ד ובכן פנחס קנא ולקח רומח בידו והרג את הזכר והנקיבה שני פעמים ש"ו הגבורות שלהם א"כ מיתק את שניהם יעלו גימט' ברית זכה לברית וע"י שביטל שני הדינים שני פעמים דין גימט' מגפה סילק המגפה מעל ישר' וזהו בדין הוא ר"ל ב' דין נוטל שכרו ואפשר דלזה התורה היא מבטלת היצה"ר שהוא מכח הגבורות אם מהזכר או הנוק' שני פעמים ש"ו גימט' תורה ע"ה ולזה כתבו רז"ל (סוכה נ"ב:) אם פגע בך מנוול זה מושכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ קראו מנוול משום שיש שני מינים הפכיים עצלות על המצות וזריזות על העבירות והם תרתי דסתרן לזה מושכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח וילך הכובד של האבן מעליך ותהי זריז למצות ואם ברזל נגד יצה"ר של הנוק' שהוא חם על העבירות וכמ"ש האר"י על פסוק הנה ערשו ערש ברז"ל שהוא ר"ת בלהה רחל זלפה לאה ע"ש וזה הרמז אם ברזל מתפוצץ ועי"ז אין לך שוב זריזות כלל על העבירות שתתפוצצו כוחותיו והביא ראיה הלא כה דברי כאש לחמם וכפטיש יפוצץ סלע לקרר שהפרדת החלקים היא מקררת ופינחס בפעולתו עשה שתיהם פיזר את הדין והמות והשפיע החיים וכנ"ל לזה כמו שהתו' היא תמיד מפרדת הרע ומשכנת