אהל יעקב רסד

פ' בלק וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם וכו' עתה ילחכו הקהל וכו' להבין השינוים הנראים בכתובים אולי עפ"י מ"ש רז"ל בחולין (ד"ס:) עמון ומואב טהרו בסיחון (עי' מ"ש בפ' ואתחנן) ובכן מואב לא היה בהמלחמה של ישר' כי ידעו שישר' מצווים ולא יעשו כלום והגם דהיה עמהם ערב רב שאין להם השבועה מ"מ עיקר הוא ישר' וכיון דהם לא יעשו מלחמה אין הרשות לערב רב לעשות כלום והיו חוששים ילחכו הקהל סביבותנו אך בלק חשב שגם ישר' יש חשש שילחמו במואב וזאת טמן בלבו ולא גילה למואב שחשש שעי"ז יסירוהו ממלכותו וזהו שיעור הכתוב וירא בלק מה שעשה ישר' לאמורי ואיך זה הלא היא ארץ מואב אלא כיון שנשתנית ונעשית ארץ סיחון ועוג הותרה וזה חשש על עצמו כי הוא מנסיכי מדין ונעשה מלך מואב ויש לומר שהצווי לארץ מואב במלך מואב וכמו ששם ארץ מואב במלך סיחון הותרה גם עתה ישר' יעשו מלחמה במלך מדין אף שהיא ארץ מואב וזה הוא ראייתו שעשה ישר' לאמורי ולא גילה ולזה אחר שאמרו מואב ילחכו הקהל הדגיש הכתוב כי בלק הוא עתה מלך מואב ופשוט: כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר אפשר לומר הטעם ששינה שבברכה כתוב מבורך ולא כתיב יבורך כמו גבי יואר שלא אמר מואר ואפשר כי באגב בא לרמוז לו שלא תאמר כי תחת שאקלל את ישראל שירדו מכחם וכו' אברך את בלק ועמו בברכה שיתעצם ביותר והא ראיה שכתבו רז"ל (מד"ר פ"כ אות ז') שבלעם בירך את בלק שיהיה מלך למואב שהיה מנסיכי מדין ולזה הודיעו ברמז את אשר תברך הוא בלא"ה כבר מבורך ולא תועיל ברכתך לכלום ובכן גם שתברך אותי אם הוא לא מבורך מעיקרו לא יועיל אבל בקללה ידעתי שאשר תאור יואר לעתיד ופשוט: ויחר אף אלקים כי הולך הוא יש לדקדק למה חרה אפו אחר שאמר לו קום לך אתם גם יש להעיר בתיבת הוא שהיא יתירה וצריכה להיות מוקדמת בלשון לתיבת הולך (ובח"א מהרש"א בבתרא ע"ח ד"ה על כן יאמרו המושלים כתב דברים נחמדים ע"ש באורך) ולישב נעיר עוד דלמה הכתוב חזר דבתחי' אמר לו לא תלך עמהם ואח"כ אמר לו קום לך אתם ואקדים מ"ש הג' מלבים ז"ל בפרשת חיי שרה בכתוב ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וז"ל מבואר אצלי תמיד שעמו מורה על השווי ואתו מורה על הטפל ע"ש וא"כ בתחי' אמר לו ה' לא תלך עמהם כלומר בשווי גמור שפירושה גוף וגם מחשבה שבזה ישתוה אתם פנימי וחיצון אבל הליכה לחוד אתם לא מנעהו ה' ובלעם עשה עצמו כאינו מבין ופי' לא תלך עמהם מלשון גדולה דוקא ועי' ברש"י לזה כשאמר לו אח"כ קום לך אתם שפירושו על החברא לחוד ואדרבה הוא טפל להם שהוא אתם ולא הם אתו ולזה ויחר אף אלקים כי הולך הוא שפי' הוא נסתר המורה על המחשבה ועי' בספרי פ' קרח ועבד הלוי הוא שומע אני רצה יעבוד רצה לא יעבוד ת"ל הוא