אהל יעקב רס

קח את המחתה ותן עליה אש ושים קטורת והולך מהרה אל העדה וכו' כתיב ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל ויתן את הקטורת ע"כ וקשה דהרי משה אמר שישים קטורת תחי' ואח"כ ילך אל העדה והוא הלך תחי' ונתן את הקטורת אח"כ ואיך אמר כאשר דבר משה ולישב נקדים מ"ש במק"א (לעיל פ' צו ע"פ ושמו אצל המזבח) דפירוש שימה היא כל דהוא ונתינה הוא דבר הראוי שיש בו שיעור ושיעור הקטורת הוא חצי מנה ובכן בודאי כשלקח המחתה שם קטורת כל דהוא וזה רמוז בתיבת כאשר דבר משה ואח"כ הלך אל העדה עם שימת הקטורת כל דהוא שהיתה באש וכשהגיע אל העדה נתן שיעור נתינה הקטורת כראוי כדי לכפר על העם ואפשר עוד במש"ה כאשר דבר משה משום שנבואתו הראשונה היתה הרומו מתוך העדה הזאת ואיך אפשר שיש לו הרשות ללכת אל תוך העדה ולזה קאמר שהלך אהרן אל תוך העדה כאשר דבר משה ובטוח הוא כי חלילא למרע"ה שיאמר לו דבר היפך נבואתו קמא ויש לומר שאחר שנפלו על פניהם ידע מרע"ה שאין פירוש הרומו מתוך העדה שיבדלו מהעדה שא"כ היה לו לומר הבדלו ולא לשון הרומו שהרי מצינו בענין קרח כתיב הבדלו מתוך העדה הזאת וכו' ושלזה צעקו משה ואהרן רבש"ע האיש אחד יחטא וכו' אלא לאו שפי' הרומו פה ענינה הרמה מהעדה שירימו הטובים וגם הישר' וישאר רק העם והאספסוף שפקפקו ואמרו אתם המתם את עם ה' וזהו שפי' הרומו בשביל שהנגף התחיל בעם ושוב ח"ו אינו מבחין בין רע לטוב ולזה אמר לו לאהרן רוץ אל העדה ויכפר ואהרן תיכף קיים דבריו וירץ אל תוך הקהל ובמקיבלים תפס אהרן מדתו של מה"מ וירץ בחלוף א"ת ב"ש מגפה ע"ש וכיון לזה ותיכף שראה שהחל הנגף בעם כיפר על השאר והוא קרוב לפשטא ומרגניתא חזיתי בשו"ת הגאון מהרי"א מ"ב סי' רמ"ח שפי' הרומו מלשון תרומה אחד מחמשים וחשש משה אולי ח"ו שזה רק יהיה לחיים והשאר למיתה ואולי ח"ו היה כן דעת ה' לזה לקח הקטורת להפוך את הדבר ודוקא חלק תרומה שמת שהמתים היו י"ד אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח שהיו ר"ן וקרח ומשפחתו השלימו ט"ו אלף וט"ו אלף הם חלק נו"ן מת"ר אלף ע"ש באורך ודפח"ח וש"י ובעקבותיו רמזתי עוד במ"ש הרומו ומה פי' החל הנגף והענין כפי מ"ש בשעה"כ דרושי תפי' השחר דרוש ג' בזמן המגיפה תכוין בכל רגע אל שם זה הק' נגף וכו' וסוד הדבר כי כאשר ארבע הויות דעסמ"ב אינם מאירים ומסתלקים אותיותיהם הפשוטות נשאר המילויים לבד שהם מ"ו ל"ז י"ט כ"ו הם וכללות ארבעתן קל"ב וכללות כולם קל"ג כמנין נגף ולסיבת הסתלקות וכו' בא נגף ע"ש בדב"ק ולפ"ז אמר להם הרומו אתם ששם קוי"ק בכללותו שלם חופף עליכם הרומו מהעדה כי כבר הסרתי מהעדה ח"ו את שמות העיקרים ולזה אמר לאהרן שילך אל העדה וישים קטורת לכפר יען כי החל הנגף וע"ש בשעה"כ שהביא הכתוב הנז' ג"כ לאומרו ע"ש: והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשיכותי מעלי את תלונות יש להבין דהתלונות הם ח"ו על משה ומה העסק עם כב יכול וגם כשמטהו יפרח איך תלך התלונה אך כשיש תלונה על הצדיק ובזה יש ח"ו חלישות דעת אל הצדיק כב