אהל יעקב כה

קוניהם בהם ממשמשים היו מותחים והולכים כיון שנחו ידי קוניהם נתן להם נייח וזה כדבריו של הרי"א ע"כ ולקוצ"ד יש להעיר עוד עם דרשתם ז"ל (ר"ה י"א.) מעש' בראשית בקומתן וצביונן ודעתן נבראו ועשו פרי בו ביום ע"כ (נרמוז בזה הכתוב (איוב ל"ו ג') ולפועלי אתן צד"ק כי פועל ה' שהיה אתן להם צדק נוט' צביונן דעתן קומתן ומה שקשה איך יאמר זה קודם בריאתם דלמי יאמר עי' שו"ת הגאונים סי' כ"ח כל דבר דוגמתו ברקיע ועוד ישבו ע"ש] שזה מורה שלא היה חסר כלום משלימותם בכל חלקי הבריאה עד שרז"ל כתבו ועי' בכוזרי כי אדם וחוה כבני עשרים נבראו (בזה יתורץ איך נענש בו ביום שנולד אחר דהיה בדעתו כבן עשרי'). ועי' בהראב"ע בפסוק ויהי האדם לנפש חיה כתב שהלך כמו החיות ולא כהתינוקות ע"ש ולכן בס"ד נתחדש לי מרגניתא טבא ויקירא ומן השמים אנהרינהו לעיינין הגם כי אחרי מופלג וסמוך להעתקה הראוני במהרי"ט שדרך קרוב לדרכי מ"מ אין הדברים מכוונים ואנא עניא הרחבתי הדבור וסהדי בשחק וכבר ידוע מ"ש הראשונים בעונש המתעטף בטלית שאינה שלו ה' ישמרנו ומ"מ ששתי ושמחתי בצד מה שכיונתי לדב"ק) ולהבין אקדים לעורר עוד דלכאו' היא קושיא חזקה מרפסא איגרי דהרי בכל סדר הבריאה מיחסים כל יום לאותה בריאה בראשון אור השני הבדלה השלישי הדשאים והאילנות וכו'. וכן הלאה שריצת המים, עד יום הששי וקשה דאחרי דהשי"ת ברא הכל במאמר וברגע כי הוא אמר ויהי א"כ כשאמר הב"ה תדשא הארץ ישרצו המים וכו' ברגע נברא הכל א"כ אותם שאר כ"ד שעות לא היתה כלל בריאה וא"כ איך נייחס כל אותו יום לאותה הבריאה שהיתה לרגע וגם איך כל אותו היום יתבטל מהבריאה וזה קשה לצייר גם מה שתמצא באבות דר"ן שהמזיקין נבראו בין השמשות ולא נגמרה מלאכתן ונכנס השבת ע"ש (ובמשנה דאבות בקצור אף המזיקין ע"ש) וגם זה קשה דאיך יתכן זה כי דבר זה יאמר במי שצריך זמן אבל בבריאה שבהרף עין שהיה הרצון לפניו יברא תכף נברא עם האמירה ביחד ואיך יתכן שיתחיל ולא יגמר ולכן לישב כל זה נקדים תחי' מ"ש הרמב"ן ז"ל וז"ל הקב"ה ברא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד אין בו ממש והוא כח ממציא מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכח אל הפועל והוא החומר הראשון ונקרא היולי ואחר ההיולי לא ברא דבר וממנו יצא הכל השמים וכל מה שבה חומר אחד והארץ וכו' חומר אחד ואלו השנים נבראו מן האפס ומהם הלביש הצורות ותקן אותם וכו' עש"ב, וכדברי קדשו ראיתי בזו"ח במדרש הנעלם כל מה שעשה הקב"ה במעשה בראשית לא עשה אלא דבר אחד ואותו הדבר הוציא כל פעולותיו למינו כגון השמים וכו' ע"ש ויפורש דב"ק כהרמב"ן ששנים היו לשמים חומר א' ולארץ חומר אחר (אולי זהו הרמז בב' רבתי דבראשית כי ב' ראשית היו) ואחר שידענו זה יש לומר מעתה דאותו החומר של הארץ בעת שברא אותו כביכול ברגע שבו נתהווה בו כל הכוחות השייכים לארץ אזי החומר שלו היה עושה פעולתו בכל אותם הכ"ד שעות בכל סביבות הכדור לאט לאט ובאותם הכ"ד שעות של אותו יום גמר כל הראוי להברא אותו יום למשל הדשאים והאילנות למיניהם סביב סביב וכן היה בכל יום ויום מה