אהל יעקב כד

אלקים לאור יום. ולחשך קרא לילה ולא אמר קרא אלקים לילה משום דאין הקב"ה מיחד שמו על הרעה ע"כ והקושי מבואר שהרי כתיב ולמקוה המים קרא ימים ולא קרא אלקים דהדבר פשוט דקאי אדסמיך ליה דויקרא אלקים ליבשה וכו' והכי נמי דכוותה ובחפשי ראיתי להרב נזה"ק שם דתירץ דאחר דהחשך קדם כדכתיב ויהי ערב א"כ היה לו להקדי' תחי' ויקרא אלקי"ם לחשך לילה ולאור קרא יום ומדהפך הסדר הוא בעבור שאין מיחד שמו על הרעה ע"ש זה זכורני מדב"ק וקשה לי בזה דמה נענה להסוברים דהאור נברא תחי' וכן הוא סברת רש"י ז"ל והכתוב דויהי ערב ויהי בקר ישבוהו בטוב טעם ועי' בכוזרי מ"ש בזה. עוד זאת תמצא בתנחומא להדייא וז"ל ברא הקב"ה האור וקרא שמו על האור וכו' וכשבא לחשך כתיב קרא לילה ולא קרא אלקים וכו' ע"כ. הרי דסובר דהאור קדם ובכל זאת מקשה ומשמע דליתא לתירוץ הג' נזה"ק וכמובן אך לפימ"ש יתישב רק נקדים עוד לחדש דהכתוב כשיזכור שם אלקים בבריאה הוא רק על בריאה חדשה ולזה במקוה המים שאין זה דבר בריאה חדשה כי הוא רק צווי להנברא כבר שיקוו לצד אחד לא יכתוב רק קרא אבל בהארץ שהיא בריאה חדשה קרא אלקים ליבש' ארץ ולזה גם בחשך אילו היה זה רק העדר האור לא קשה מידי דאין זה בריאה כלל רק העדר האור אבל אחר שהאמת שהחשך הוא ג"כ נברא כמו האור דאין זה של ההעדר כנ"ל וכשבא לחשך דמשמע שנברא א"כ למה לא הזכיר בו שם אלקים אם לא משום שאין הקב"ה מיחד שמו על הרעה דהחשך הזה הוא רע ולא כמו של העדר האור שאינו רע כלל דלולא הוא לא היה קיום לבריאה ובו ינוחו יגיעי כח ועי' בחובת הלבבות ש' הבחינה פ״ה וז"ל אך החשך תועלותיו נעלמות וכו' ולולא חשכת לילה היו גופי רוב בעלי חיים כלים בהתמדה זו יגיעתם ועמלם וכו' עש"ב: וא"כ אחר שהוא בריאה חדשה למה לא כתב בו שם אלקים אם לא מפני שאינו מיחד שמו על הרעה רק על הטוב ופשוט: אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים. בס"ד נבאר כפל הכתוב בהבראם ביום עשות למה הוא מכוין ותחי' נקדים מ"ש הר"ן בדרשותיו והביא דב"ק הג' המלבי"ם בפסקת ויכולו בהערה וז"ל כל נפעל ומשתנה יתנועע עוד גם אחר סור הפועל הרושם בו וכמו התרנגולת הרובצת על הבצים לשנות חומרם שילבשו צורת אפרוח וכו' גם אחרי סורה מעליהם יתנועע חומר הבצים תנועת מה וכו' וכן היה במעשה בראשית כאשר אמר תוצא ותדשא הארץ וכו' עם היות שהכח האלקי הגיע דבר יום ביומו בכל זה הארץ מתנועעת מעצמה וכו' אבל מיד שנכנס יום השביעי נתן הקב"ה טבע נח ושקט ונפסקה התנועה וכו' ע"כ והשר מהרי"א השיג על הר"ן ז"ל דאיך השוה מעשה בראשית להויה הטבעית דשם צריך זמן להכין החומר לכן יתנועע גם אח"כ לא כן במעשה בראשית שלא נתהוה ע"י התנועה של החומר והמשך זמן כי הוא אמר ויהי וכו' ע"ש והרב המלבי"ם הביא מ"ש (בב"ר פ"י אות ה') רב סימון בשם ריב"ל וז"ל מכוללים היו המעשים ומותחים והולכים וזה כדבריו של הר"ן ז"ל שהיו מכוללי' בששי וישבות מפני שהיו מותחין והולכין ושוב הביא מ"ש שם (אות י"ב) ר' לוי בשם ריב"ן כל זמן שהיו ידי