אהל יעקב רמז

קשה רק בסוג השלישי שיהיה אתו עוד סובלים את ישר' שבין הוא ובין ישראל לא יפסידו ומאריה כביכול הסכים על ידו ואמר לו שיבחר ע' איש מזקני ישראל (עי' בעה"ט נגד ע' שמות של ישר' ונגד ע' שמות שיש לה' ברוך הוא ומנה אותם שם ע"ש) ואצל מן הרוח שעליו ונתן על ע' הזקנים בשביל שהיה בו מסוג ישראל לזה אצל מעליו ונתן עליהם והוא לא הפסיד כמ"ש רז"ל משל לנר (ילק"ש הובא ברש"י ע"פ ואצלתי מן הרוח) ומשל למערה מלאה מים ולא נחסר ממנו כלום ומרוה גם הוא יורה וכמ"ש בע"ח בפסוק הצדיק אבד כשאין הז"א משפיע גם או"א מונעים ח"ו להשפיע בו והארכתי ברמז זה בסה"ק שופריה דיעקב בפ' הנז' ע"ש וזהו הרמז שאמר את עושה לי וקשה דאת הוא כינוי כלפי מעלה ח"ו ולפי"ז בא הרמז שפיר כי זה תלוי בזה כשתשש כחו של מש חלילה מחסרון השפעה יש חלילה תשות כלפי מעלה וכנז' וה' יכפר בעדי: הממעיט אסף עשרה חמרים שמעתי מפה קדוש הרה"ג חיים סתהון ז"ל חידוש משם הג' איש אלק"י הגר"א זצ"ל איך החש' הזה משום שמחנה ישראל הוא שלשה פרסאות א"כ האמצעי הוא רחוק פרסה וחצי עד שיגיע למקום השלו שהיה סביבות והם הלכו כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת שעפ"י מהלך בנוני עשרה פרסאות ליום וא"כ הלכו שלשים פרסה שהם יו"ד פעמים הליכה וחזרה ובכל פעם לקח חומר אחד משא האדם באותם הימים ע"כ ואנא עניא הוקשה לו שהרי באותם הימים היה יכול כל אחד להגביה על כתיפו ארבעים סאה כמ"ש בסוטה (דל"ד. הובא ועם שיעור הנפח ובפרט של העופות ברש"י פ' שלח ע"פ וישאוהו במוט בשנים) גמירי דכל טעונא דמידלי איניש על כתפיה תלתא דטעוניה ע"ש ואיך כתיב חומר ואולי לדעת הג' דחומר הוא פירושו יבש כמו חטים וזה היה כובד השלו שהביאו שאפי' משעורים לחטין ולתבן יש הפרש עי' מציעא (ד"פ.) והגם דשם אין השיעור רבעא אולי בעופות לערך האבנים אם הם ארבעים סאה בחומר שהוא שלשים סאה כובד של עופות יעלה בנפח לשיעור ארבעים סאה של אבנים והוי חדא שיעורא וכונת הג' שאמר חומר משא האדם בימים ההם ר"ל חומר יבש שיעלה בעופות יעלו מ' סאה כן נראה לע"ד דבדרך אחרת לא יכולתי להבין כונת הגאון אך אני ברגליו אעבורה אולי נעשה התש' באופן זה רק נקדים מ"ש בספרי וכ"כ רש"י שהממעיט ר"ל אף החגרין והעצלים לקטו יו"ד פעמים ע"ש ואלו ודאי לא הלכו יו"ד פרסאות ובכן אלו שהיו באמצע והיה מהם חגרין ועצלים כל שלש עונות הללו הלכו רק חמש פעמים שהוא חצי בערך הבריאים והזריזים ובודאי אחר שהם עצלים וחגרים גם במשא היו חצי מחבריהם וחבריהם כשהם מטעינים הם יוכלו עד כדי ק"ך סאה אחרי שלבד יכולים לתת על כתפיהם מ' סאה ע"י הזולת עוד שני שלישים ק"ך סאה ואלו שהם מחצה מחבריהם ע"י הזולת שיטעינום שרחמו עליהם הם יכולים לטעון ששים סאה שהם שני חומרים והם הלכו רק חמש פעמים מחצה מחבריהם הזריזים שהלכו יו"ד הם הלכו חמש ובכל פעם שני חומרים יעלה יו"ד חומרים ולזה הממעיט שהוא החגר והעצל אסף יו"ד חומרים שזהו משא החגר בימים ההם ע"י הזולת ובזה יבוא החש,