אהל יעקב רמג

כי שומר הכל של כל הטובות הוא השלום ולזה הסוף הוא השלום וכבר כתבו המקובלים כי אדנות תחת קוי"ק בהכאה עולה גימט' שלום באותיותיו ע"ש וכן כתבו עוד כי במקום שיש הפכיות והתנגדות צריך להיות משכן השלום שומר היחס האמיתי ומקיימו ובמק"א כתבתי מהג' בעל סה"ד שקצת יש התנגדות בברכות אלה ע"ש וא"כ לזה נתברכו בשלום ע"י כהן איש החסד וככתוב וחסידך יברכוכה וכמ"ש בזוה"ק ועי' מ"ש בסה"ק שופ"ד והיע"ב ודוק: ויאמר ה' אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יביאו את קרבנם וכו' ויהי המקריב ביום הא' נחשון בן עמינדב וכו' וקרבנו יל"ד א' למה כפל נשיא אחד נשיא אחד גם התחיל בלשון יחיד וגמר בלשון רבים יביאו את קרבנם ב' למה אמר וקרבנו בויו העטוף המורה שיש אחר שקדם לו גם לא הזכיר ביום הראשון נשיא כמו בשארא ואפשר לומר כי כשהקריבו הנשיאים היה מנחתם בתוך העגלות כמ"ש הרמב"ן וכל עגלה היה בה מנחת שני הנשיאים וכל נשיא היה לו שור וזהו עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד א"כ העגלה כשקרבה לפני המזבח עם שני השוורים ביחד היתה לשנים ובהקרבה כל אחד ביומו לבדו דוקא וזהו הרמז נשיא אחד נשיא אחד ליום מובדלים אבל בהבאה אל המזבח יביאו תרי את קרבנם לחנוכת המזבח ובכן בעגלה של נחשון היה אתו יששכר וכבר ידוע כי צדקתו של נחשון היתה נפלאת ובקי"ס יוכיח שקפץ תחי' לים וברז"ל (ב"ב ק"י.) הנושא אשה יבדוק באחיה אהרן לקח אלישבע אחות נחשון ע"ש ובכן מהענוה שלו לא רצה להקדים הוא לבעל תו' שהוא יששכר והיה קטן בעיניו וחפץ שיששכר יקדים לו ולזה לא כתיב נשיא ולזה כתיב וקרבנו כלומר שהוא שני ליששכר שלא היה חפץ להקדימו אך הסכמת העם גרמה ויאמר משה לנשיאים לכולכם אמר הקב"ה שתקריבו אבל לא נאמר לי מי ראשון ומי אחרון נתנו עיניהם בנחשון זה קידש שמו של הקב"ה על הים זה ראוי להוריד את השכינה הוא יקריב ראשון ולזה ביטל דעתו מפני דעת הרבים והקריב ראשון בענוה ולזה כתיב וקרבנו בוי"ו העטוף הבא אחרי אחר ותמצא כי בכל הקרבנות כתיב עתודים חסר וי"ו חוץ מנחשון שבו מלא וי"ו דמאן דאיהו זעיר כלומר מקטין עצמו איהו רב (זהר ח"ג דקס"ח) ודוק: זאת חנוכת המזבח וכו' קערות כסף שתים עשרה וכו' שלשים ומאה הקערה וכו' כפות זהב מלאות קטורת יש להבין מה טעם בקערה ובמזרק דילג לא אמר מלאים סולת כמו שאמר בכפות מלאים קטורת ושמעתי מהג' מהר"ח ברלין משם הג' הגדול מר אביו זצ"ל שהיה מעיר על הכפל מעיקרא למה צריך אחרי שכבר ידענו החשבון ואיהו מפרק לה כי מרע"ה אמר לנשיאים כולם כי ה' הודיעו שהם מוכנים להקריב כל אחד ביום אחד זה אחר זה מיום המשח אותו אך לא היה ידוע להם מי ראשון ומי אחרון (כמ"ש בסמוך מהמדרש) ולכן כולם הכינו את הכל מספק שמא הוא הראשון ולזה בסולת למנחה שהיתה בקערה ובמזרק כיון שהיא מנחה נפסלת בלינה לא הכינו כי חשבו דיומם יהיה אח"כ ונפסלת אבל הקטורת שאינה נפסלת בלינה כולם הכינו (בתנחומא תצוה קטרת ר"ת קידושה טהרה רחמים תקוה ע"ש ולזה תיכף הכינו ובפרט שהיא צריכה לעבודה רבה בי"א סממנים וכו' כידוע)