אהל יעקב רמא

וראיתי להגר"א הק' בס' קול אליהו שהביא הגירסא ככה במקדש הכהנים מברכין בגבולין מניין ת"ל בכל מקום אשר אזכיר את שמי ופירש כי שמי הוא שם המפורש וזכרי הוא הכנוי ע"ש ובהיות כי זה זכורני בדב"ק ועתה אין לי הספר וגם אין מצוי אצלינו לזה נראה לי שטעמו של הגאון משום דכתיב שמי לעלם וזכרי לדור דור פירש כי זכרי הוא שם אדנות שהוא לדורות בגבולין ובעוניי תחי' אמינא כי בספרי לא מצאתי גירסא זו ומפורש שראיתי בספרי כי מלת אזכיר את שמי הוא על שם המפורש ואין ראיה מההיא דזכרי שהיא לבדה אבל כשהיא נזכרת עם שמי עלה קאי אזכיר גם בסוטה (דל"ח.) איתא נמי הכי וז"ל. וכי ס"ד בכל מקום אזכיר את שמי ופירש"י שם המפורש אלא סרס המקרא וכו' שם אזכיר את שמי ע"ש ובודאי הג' זצ"ל דב"ק אין מה להרהר אחריהם חלילה וחס ואולי הוא הגיה את הספרי אך לפי הכתוב לקוצ"ד אני עני נראה להדרש בדרך דרש כפי גירסתנו כי תיבת כה כפשטא היא ר"ל שלא ישנה כלל מהכתוב כמו שדרשו רז"ל (סוטה שם) שיהא בלה"ק ובעמידה וכו' שמוצאה מתיבת כה שהיא מקפדת ומגבלת את הצווי וממילא היא בכלל שכתוב שם קוי"ק שפירושו שם המפורש שבכל יום אותם הכהנים שבבית המקדש אין להם הרשות לברך בכינוי כמו בגבולין אך (ביומא דל"ט:) וברמב"ם ה' נשיאות כפים (פי"ד ה"י) הובא משמת שמעון הצדיק פסקו הכהנים מלברך בשם המפורש כדי שלא יתלמד אדם שאינו הגון ע"ש הרי דגם במקדש רשאים הם ואפשר דהכונה היא בשם המפורש שם בן י"ב או בן מ"ב אבל לא לענין להזכיר שם קוי"ק באותיותיו דעל זה שם חייבים הם להזכיר באותיותיו ולא בכינוי אלא היות דבאותיות קוי"ק יש בו שם המפורש ליודעו לזה פסקו כנלע"ד בדרך אפשר) כי לגבולין לא צריך לראיה כלל כי דבר זה ידוע הוא בלא"ה ועל זה אמר בשם המפורש שפירושו כי תיבת כה באה לעכב על כל הכתוב שדוקא בשם המפורש שהכונה היא בשם קוי"ק שבו הוא שם המפורש ולזה אמר או אינו אלא בכינויו כמו המדינה כי תיבת כה הוא כינוי של שם אדנות שנקראת בשם כה (ובפרט לפי סודן של דברים כה היא נוקבא) (זוה"ק ח"ג דקצ"ט:) ובא לומר שגם בבהמ"ק יברכו בשם אדנות ולא יזכירו כלל שם ד' אותיות קוי"ק (ויסתפקו רק בכ"ג לבדו בהזכרתו באותיותיו ובשם המפורש) ולז"ק ושמו את שמי על בנ"י שהיא ברכת כהנים ופי' שמי הוא שם המפורש ששורשו קוי"ק ואחר שחייב לומר שם קוי"ק ממילא יבליע בו שם המפורש ור"י אומר אינו צריך כי הרי הוא אומר אזכיר את שמי וכי בכל מקום שמזכיר שמו שהוא שם המפורש אלא פירושו בכל מקום שאבוא אליך שם אזכיר את שמי ומובן דבבהמ"ק הזכרת ה' היא בשם קוי"ק שבו שם המפורש כי שם הוא בא אלינו ומ"ש אזכיר ולא תזכיר כבר אסברה רבינו האר"י זצ"ל שהיה ה' יוצא מאליו מפי כהן גדול מפורש יוצא ע"ש וזהו מ"ש הספרי תזכיר את שמי כי היא היא כשאתה תזכיר את שמו אז אני הוא שאזכיר אך כל מ"ש הוא דוחק ואם טעיתי ה' יכפר בעדי כי דרכי רק דרש כמובן אך היותר מרווח מה שראיתי בספרי דבי רב להג' מהר"ד פארדו וז"ל יש חסרון הניכר בספרי וצ"ל יכול אף בגבולין נאמר כאן ושמו את שמי ונאמר להלן לשום את שמו מה להלן בבית