אהל יעקב רמ

הכל ממך וככה ראיתי להג' המלבים מ"ש ודב"ק משובצים זהב טהור עיניך תחזינה ובכלל דב"ק הוא כי ה' חפץ להשפיע ויין חמר מלא מסך וכו' יצוייר שאין המקבל מוכן לזה יריק עליו שפע אלק"י באמצעות אנשים אלקיים עובדי ה' והם יפתחו צנור הברכה ע"י תפילתם והם יריקו על העם ע"ש וא"כ תגדל התימה לחששת ישראל שלא יאמרו ברכותינו תלויה בכהנים ולפי פשטא היה נראה לי לומר שהדברים מגיעים לפי מ"ש בירוש' דגיטין (פ"ה ה"ט) וז"ל שלא תאמר איש פלוני מגלה עריות והוא שופך דמים הוא מברכני אמר הקב"ה ומי מברכך לא אני מברכך שנאמר ושמו את שמי וכו' ע"ש ואולי לזה רומז הספרי בקיצור שכתב שלא יאמרו ברכותינו תלויות בכהנים וכנז' והוא פשטי בדעת הספרי ואפשר לומר בדרשא בס"ד דבר טוב ונעים מאד כי הדין עם ישראל שיחושו מברכות הכהנים ולזה השי"ת הבטיחם שהוא יהיה מצוי כלומר משגיח על סדר הברכות ונקדים מ"ש הק' הגר"א זצ"ל ובקיצור דב"ק הוא יברכך חכמה וישמרך עושר יאר פניו אליך חיים ישא ה' פניו אליך בנים וכו' ע"ש בדב"ק ועי' בספרי בסדרין דרשות אחרות והנה הברכות הללו הגם שהם הם תכלית חיי האדם ותקותו ושמחתו והם המכשירים הגדולים לקנות בהם חיי עוה"ב כמובן מ"מ לפעמים הם ח"ו לקללה גמורה לפי ערך המקבלים לדוגמא איש המיוסר ביסורין מכוערין והוא שרוי בכאב וצער נורא ומיואש מן הרפואה ודל ורזה ומחכה למות בשמחה זה כשתברך אותו בחיים היא חשיבא לו לקללה גדולה כמובן וכן העני ואביון קב רשו ומטופל בבנים ובנות רבות כשתברכנו בבנים גם זאת לקללה חשיבא וכן לאיש זקן מופלג וחלוש ומיליוניר גדול וחשוך בנים ויש לו משפחה רעים וחטאים המחכים למותי וליורשו וכשתברך אותו בעושר גם זה לקללה חשיבא שהוא יוד כי ממונו אח"כ הולך להוללות וסכלות ובכן הכהנים הם מברכים בכללות לכל ישר' בשלשת הברכות הללו חיים ועושר ובנים ואולי ח"ו יתהפך הסדר שיהא לקללה ח"ו לזה אמר לישראל ואני אברכם כלומר סדר הברכות אני אחלקם על ישראל ובכן לכל אחד אתן עליו הראוי לו ואולי כי זהו הטעם שנתקנה הברכה בלשון יחיד דאחרי שהמברכים הם לכל ישראל לכאורה היה צריך שתהיה בלשון רבים ולפי"ז ניחא כדי שתהיה הברכה לכל יחיד כראוי לו שתחשב לו לברכה ואולי לזה ירמוז ג"כ מ"ש בסוטה (דל"ט.) כי עקר כרעיה מהו אומר יה"ר וכו' שתהא ברכה זו שצויתנו לא יהא בה מכשול ועון וכו' ע"ש וקשה מאי מכשול שייך בה אך לפי"ז ניחא דהמכשול הוא בשוגג והעון במזיד ומתפלל שלא יכשל וגם לא יהא מזיד בברכה למי שאינו ראוי לאחת מהנה וכ"ש לשונא שלו שיכוין לברכו בברכה שהיא מזקת לו לפי ערך המקבלה: ובס"ד נדרש בכונת המדרש בב"ר (פ' מ"ג אות י"א) וז"ל מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים ר"י מאברהם כה יהיה זרעך כה תברכו רבנן אמרי ממ"ת דכתי' כה תאמר אל בנ"י כה תברכו ע"ש ובסה"ק שופ"ד כתבתי שם דבר מה וכעת נלע"ד לרמוז עוד דבספרי איתא כה תברכו בשם המפורש או אינו אלא בכינוי ת"ל ושמו את שמי בשם המפורש ובמדינה בכינוי דברי ר' יאשיה ר"י אומר הרי הוא אומר הכתוב בכל מקום אשר אזכיר את שמי הרי זה מקרא מסורם היכן אני נגלה שם בבית הבחירה אף אתה לא תזכיר את שמי אלא שם בבית הבחירה וכו' ע"ש