עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאהל יעקב

אהל יעקב רלח

Ohel Yaakov 238 · אהל יעקב · free full Hebrew text

Open in the reader →

לי רב אחד יצ"ו מרבני האשכנזים במ"ש הש"ס בסוכה (נ"ג.) כשכרה דוד שיתין קפא תהומא ונסתפק דוד אי שרי למכתב שם אחספא ולשדי לתהומא משום סרך מחיקת ה' עד שהתיר לו אחיתופל מק"ו מסוטה שהותר לכתוב ה' ולמוחקו כדי לעשות שלום בין איש לאשתו ק"ו לכל העולם כולו ולמה לא למד ממרע"ה דאיתא במדרש דכתב שם המפורש והשליך לנילוס וצף ארונו של יוסף ע"כ קושיתו ובו בפרק השבתיו דעוד לא היה דין איסור מחיקת השם עד שניתנה תו' ותדע דהרי היו הוגים את ה' ככתבו ככתוב אז הוחל לקרוא בשם (עי' אבודרהם משם ר"ש בן חפני ובחת"ס חלק בזה גם ישבתי לו עוד דמרע"ה ידע דעל אותו הרגע לא ימחק שם ה' כלל ויסירנו תיכף ותדע דהרי במד' (הובא ברש"י תשא ע"פ עגל מסכה) איתא דאותם המכשפים שהיו שם תיכף לקחו את שם ה' והשליכוהו בעגל שעשה אהרן ותיכף נעשה העגל ע"ש ולו היה נמחק בודאי לא היה עושה פעולה אח"כ דהרי השם שהיה על התהום דהסירו דוד לא השליך אותו שוב הוא עצמו והוצרך לכתוב אחר משום שכבר נמחק אבל הא דדוד דרוצה לכתוב השם ושישאר שם בקבע אולי אסור אחרי שברור שימחק כי הגם דבשבת (ק"ך:) איתא בדין מחיקת ה' עשייה הוא דאסיר גרמא שרי ע"ש כבר כתבו הפוס' דהיכא דפסיק רישיה אף גרמא אסור עי' בכנה"ג יו"ד סי' רע"ז אך שוב עיינתי עוד בס"ד ומצאתי תירוץ מרווח יותר דיש לחלק מההיא דמרע"ה דשם הוא לא עשה שום פשיעה לזה אישתרי ליה למכתב שם אבל הכא דהע"ה הוא היה ח"ו גורם דהסיר את שם ה' והוא גרם שיצוף התהום מנא ליה למישרי כי הא ואחיתופל השיבו ק"ו מסוטה דפשעה דנסתרה ובכל זאת התירה לעשות שלום בין איש לאשתו ק"ו לכל העולם והודעתי את זה במעמד אחר והראוני שהקושיא של הרב והתירוץ שלי קדמנו הג' בעל כלי חמדה עי' בפ' נצבים ולפי האמור לעיל ניחא דאין ראיה ממרע"ה דשם היה עפ"י הדבור הוראת שעה דלזה לא עשו את זה אותם שמזרע יוסף רק מרע"ה משום דהוא היה הראוי ומוכרח לזה והטעם שהוא כלל כל ישר' בו ויוסף השביע לכלל ישר' זאת אומרת איש השקול ככלל כל ישראל ולזה לא נכתב בתורה מה שעשה משה בזה כי אין ללמוד מהוראת שעה להלכה קבועה ודוק: קריאי עדה נשיאי מטות אבותם כתוב קריאי וקרי קרואי יש לרמוז משום דהיה פה חסרון כי בצווי כתיב תפקדו אותם אתה ואהרן עם הנשיאים שנבחרו ובמד"ר פ' בהר (פל"ג אות ד') איתא כאשר צוה ה' את משה כן חנו לדגליהם וכו' ואהרן היכן הוא ריב"ן וכו' אמר כיון שבא ליחסן הונו אותו אמרו לו אתה בא ליחסנו לך ויחס את בנך אלעזר דכתיב ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל וכו' הכתוב יחסו וכו' ע"ש ובכן לזה בא הרמז בחסרון הוי"ו בכתוב ונכתב יו"ד לרמוז שהיה חסרון בדבר והנה תמצא כי פה בכתוב זה כתוב קריאי ביו"ד וקרי בוי"ו וגם כתוב תחי' קריאי עדה ואח"כ נשיאי מטות אבותם משא"כ בקרח כתוב תחי' נשיאי עדה ואח"כ קריאי מועד ואפשר דהכונה היא להודיע שהנשיאים לא השתדלו להיות נשיאים עד שנבחרו מפי ה' ונודע לישר' וקראו להם העדה ונהיו לנשיאים וזהו קריאי עדה בתחי' וכתוב ביו"ד להודיע שנקראו מן ה' ומהעדה שהיו צדיקים