אהל יעקב רלז

ומה הוא השינוי ואפשר כמ"ש רז"ל (ילק"ש ש"א י"ז רמז קי"ז) בגלית דנפל על פניו במלחמתו עם דוד והיה ראוי ליפול לאחריו אלא כדי שירויח דוד ונשתכר י"ב אמות מלא קומתו לפניו ואחריו ע"ש ושם בגלית שהיה פנים אל פנים הטבע היה מחייב שיפול לאחריו והיה ההיפך ופה שהיו ישר' רודפים א"כ הטבע מחייב שיפלו על פניהם וישר' ידביקום מאחריהם ולא כך היה אלא נפלו לאחוריהם וכשישר' ידביקום תיכף יהיה על צוארם החרב ולזה כתב רש"י שהיו נופלין שלא כדרך הארץ וק"ל: ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם ופרש"י אין רוחי קצה בכם כל געילה לשון פליטת דבר וכו' ע"ש ועי' במ"ש רמב"ן בזה ואפשר עוד והוא דלכאורה קשה מאד שאיך יעלה במחשבה שכשהם עושין רצונו של מקום יהיה על זה ספק שתקוץ הנפש עד שהוצרך להבטחה שלא תהיה לו זאת ואפשר עפ"י מה שידוע כי פטירת נדב ואביהו היתה מרבוי קורבתם אל הקדש וכמ"ש במק"א באורך ועי' להקדוש אור החיים בפרשת אחרי מות כי בחינה זו אין מכיר איכותה וכו' ולפעמים תמאסהו נפשו ותריבהו מריבה גדולה והוא סוד הוללות הנביאים וכשתגדל בחי' זו בפנימיות תגעל הנפש את הבשר ושבה אל בית אביה וכו' ע"ש בדב"ק המאירים כספירים ומעתה זאת היא הבטחת הכתוב ונתתי משכני בתוככם ומצד אחד היא בשורה נפלאת שתביא אותם לידי יראת הרוממות וחיבת הקדש במאד מאד אך זה ג"כ יביא שהנפש תקוץ בגופו ופרוח תפרח להדבק אל הקדש לזה בישרו שאף שאתן משכני בתוככם לא תגעל נפשי כלומר הנפש שלי שנתתי בכם ככתוב כי רוח מלפני יעטוף לא תגעל אתכם כי כל הגוף יהיה הגוף שלכם שהוא נרתק הנפש זך וטהור שגורם שהנפש לא תקוץ בו להפרד ממנו ודוק: פ' במדבר סמיכות אלה המצות אשר צוה ה' את משה וידבר ה' אל משה במדבר סיני ראיתי בס' אברהם אנכי שהביא משם הרב דרוש שמואל שפי' זה עפ"י מ"ש ריב"ה אלה המצות זש"ה חכם לב יקח מצות זה משה שנתעסק בארונו של יוסף וכל ישר' עוסקים בביזה ופי' הרב משום דמשה כלול מכל ישראל שהם ס"ר ובתורה יש ס"ר אותיות ויוסף המשביע לישר' בכלל הוא למשה שכלול מכולם וזהו הסמיכות אלה המצות הרומז למשה החכם שלוקח מצות שהוא ארונו של יוסף ולמה הוא ולא אחר משום וידבר ה' אל משה במדבר סיני שהיו ס"ר והתו' יש בה ס"ר אותיות והוא השביע למי שהוא כלל ישר' ע"כ זכרוני מדב"ק והרב פי' שם איזה מאמרים עפ"י דרך הרב ע"ש ואני ברגליו אעבורה לתרץ כפי דב"ק קושיא אחת שהק'