אהל יעקב רלו

שומר מצוה לא ידע דבר רע וז"א אם בחקתי תלכו במצות שאין בהם טעם וכן בדרך זה מצותי תשמרו אותם בלתי שום טעם אלא שומר המצוה עצמה בזה תהיו בטוחים ועשיתם אותם לעוה"ב זאת אומרת שזה הזכות הוא עליון מאד וגם ועשיתם אתם ר"ל אתם כל מה שתחפצו תוכלו לעשות וכנ"ל והטעם י"ל קרוב לאמת דאחרי שהוא עושה המצוה באמונה ובעינים סגורות אזי תדבק נפשו בטעם העליון הרוחני אשר הוא למעלה מכל המדות הרעות ח"ו ולכן יכול הוא משא"כ ע"י הטעם שעושה הוא נזוק מאד שהשלטון והגזירות יחולו גם עליו ח"ו ופשוט הוא דמה דמיון לטעם הרוחני העליון על כל המלאכים לטעם התחתונים ודוק: ורדפו מכם חמשה מאה וכו' התוס' בסוטה (י"א.) ד"ה ולעולם הקשו מדכתיב איכה ירדוף אחד אלף גבי מדת פורענות ובמדה טובה כתיב חמשה מאה ותירצו דהתם רדיפה ולא הריגה וכו' אבל הכא כתיב ונפלו אויביכם לפניכם לחרב ע"כ וראיתי להרב הק' אור החיים שהק' על דב"ק ממ"ש במ"ק פ' א"מ (דט"ז:) על דוד שהיה מתאנח על שהיה זורק חץ והיה הורג שמונה מאות ולא גמר האלף דכתיב איכה ירדוף אחד אלף יצאתה ב"ק ואמרה רק בדבר אוריה החתי ע"כ. [הגר"א זצ"ל רמז דבשמואל כתיב תשמרני לראש גוים ובתהלים כתיב תשימני דקודם ענין אוריה תשמרני גימט' אלף ואח"כ היה תשימני חסר מאתים ע"כ] ולדברי התוס' למה היה הוא מתאנח דהתם אינו מדבר בהריגה ולזה הוא תירץ עפ"י מ"ש בתו"כ ורדפו מכם מן החלשים שבכם וכו' ע"ש עוד בדב"ק ובעיקר קושיתו כן הק' גם מהרש"א וציין לעיין בחזקוני וכרגע נראה לי ס' עץ חיים להג' מהרח"א זצ"ל הק' כן וכן תי' מן החלשים שבכם כמו ואם מך הוא ע"ש ולקוצ"ד הקטן נראה לי לישב דברי התוס' ותחי' נקדים להבין מה הפרש בין רדיפה לחוד לרדיפה שסופה הורגים ולמה בהא נחסר הכח עד שיגיע לחמשה מאה ושם אחד לאלף אמנם החילוק נרגש ומבואר הוא משום דטבע האדם כשהוא מסופק וכ"ש אם על הרוב בדעתו שהוא מנוצח אז בוחר הוא לעצמו הבריחה מאויבו הגם כי יש באפשרות שאילו נפגשו פנים אל פנים אולי יגן על עצמו וינופף חרבו או מגינו על חבירו כי אוסף אליו כל שארית כחותיו ומלחמת הקיום מחזקתו מאד מאד ודבר זה הוא מוחש ומורגש וא"כ יוצא מזה כשהרדיפה הגיעה בסוף עד שהשיג את האויב והפכו פנים אל פנים בחרב היא צריכה לנבורה גדולה כאותה שתחילת מלחמתם היתה פנים אל פנים אבל אם הרדיפה והוא בורח ונשאר בורח הגם שהורגים מהם ע״י חצים ובלסטראות למרחוק היא לא חשיבא בריחה דאחרי שהוא בורח הוא חושב אולי לא יפגענו הכדור והחץ והיתה לו נפשו לשלל הגם שאחרים מתים אותו שלא הגיע בו החץ יחשוב שימלט מזה ובכן דהע"ה שהיה זורק חצים ובלסטראות וממית שמונה מאות חלל בדין היה מתאנח על המאתים הנשארים מהכתוב ירדוף אחד אלף דשוים המה ואינה כמו הא דסדרין דאחר הרדיפה היו פנים אל פנים עד שנפלו לפניהם לחרב המורה בזה שכבר הגיעו הרודף והפכו פנים אל פנים ונפלו לפניהם לחרב ובדרך זה סרה קושית הרב הק' אוה"ח מעל התוס' ודוק ויש לפרש עוד כפשטא וגם יפורש מ"ש רש"י ז"ל שהיו נופלין שלא כדרך הארץ ע"ש