אהל יעקב רלג

לשם ה' כמו שבת בראשית בשביל שטבע נכנס במחשבתו ששובת הוא מהקרקע משום שבזה יש לה מנוחה לארץ כי כמה וכמה שעושים שנה בור ושנה זרע וכ"ש זאת שעבדה שש שנים רצופים יש לחוש מאד שיחשוב כן לזה בא הכתוב להזהיר שלא תהיה מחשבתו רק לה' כמו שבת בראשית והנה לכאורה יש להעיר לדרך זה דלפי מ"ש דגם המחשבה אסורה ולמה ליתסר במחשבה והרי הוא דומה לשבת והרי קי"ל דבשבת דוקא דבור אסור הרהור מותר (רמזוהו בנוט' אדמה ובנוט' ברב שרעפי בקרבי תנחומך ר"ת בשבת וברוקח ה' יוה"כ כתב אין אות פ' בפ' ויכולו דדבור פה רק אסור ע"ש) וגם פה היה ראוי להיות דכוותה ולכאורה קשה עוד ועליה אני דן דלמה בשבת אישתרי הרהור דהרי בירוש' פט"ו דשבת ובמד"ר איתא כמו שהשי"ת שבת ממלאכה גם אתה כן ע"ש וא"כ הרי השי"ת ששבת ממלאכה אין פירושו דבור ממש רק שבת מהרצון שהיה חפץ לברוא עוד בשבת שבת ממנו והגם שבתורה כתיב ויאמר אלקים יהי אור וכן בשאר ימים גם הם פירושם הוא רצון וכמ"ש במורה ח"א פ' ס"ה וז"ל כל מה שנאמר במעשה בראשית ויאמר ענינו רצה או חפץ וכו' עש"ב בדוגמאות שהביא לזה ומינה אחרי שרז"ל כתבו הדמיון לשביתה כמו שהשי"ת שבת גם אתה כן א"כ הדמיון ג"כ כמו שהוא שבת ממחשבה ורצון צריך גם אתה להיות כן ויש לישב דשם הכונה היא כי כביכול שבת מן המלאכה ובכן לגבי השי"ת שרצון שלו וחפצו בו יש תיכף פעולה ממנה שבת שלא יהיה עוד מלאכה ודוגמתו באדם הדיבור שבו יעשה ג"כ פעולה אבל במחשבה גרידא שאין בה שום פעולה אין בה איסור ואישתרי ותדע שהרי כתבו הפוס' ועי' בתוס' גיטין (דל"ב. ד"ה במחשבה כי בתרומה שהיא שייכת גם במחשבה אסור גם בשבת ועי' להג' חיד"א בפני דוד פ' בשלח שהוכיח כן ממכילתא וירא דכשהמחשבה עושה פעולה אסור בשבת ע"ש וכן כתבו עוד (הובא בילק"ש רמז רנ"ח) כי במן שהיה משתנה טעמו לפי המחשבה היו עושים וחושבים בע"ש ע"ש וכדב"ק ראיתי ג"כ בספרי ע"פ את אשר תאפו וכו' ע"ש ומעתה נחזור לדברינו דאחרי דבשבת כשאין פעולה יוצאת ממחשבתו שרי בשבת והשמיטה אתקש לשבת א"כ למה אסור בשביעית כשחושב ששבת מעבודת הקרקע לשם מנוחתה ויש לישב דחי' גדול יש ביניהם דבשבת דעיקר השביתה הוא ממלאכה ובמחשבתו אין בה שום מלאכה לזה אישתרי אבל בשביעית דהשביתה בקרקע מצווי ה' וכשאתה חושב לשם מנוחת הקרקע אזדא לה המצוה כליל לזה אסור הוא גם במחשבה והוא דומה לשבת לדבר דבמחשבה הויא פעולה דאסור הוא בה וכנ"ל וכן בשורש השביתה בשבת שהיא במחשבה רק לשם ה' וגם הא דכוותה או יש לישב עוד קושית הרמב"ן הנ"ל דיש חי' בין המועדים ושבת לשביעית דשם הגם דלא נאמר בו לה' שפיר יקראו לשם ה' משום דהם ימים מועטים אבל בשביעית שהוא שנה תמימה לזה הוצרך הכתוב להזהיר בה שבת לה' וביותר יש בה חסרון כיס אזי יעזור לו המחשבה משום שהיא מנוחה לקרקע לזה לא עובד וסיוע קצת לזה תמצא במד"ר ויקרא (פ"א אות ד') גבורי כח עושי דברו במה הכתוב מדבר אמר ר"י בשומרי שביעית אדם עושה מצוה ליום אחד בשבת לשבת אחת שמא לשאר ימות השנה