אהל יעקב רלב
Ohel Yaakov 232 · אהל יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →אביו או כלך לדרך זה עפ"י מ"ש הב"ח ביו"ד סס"י קצ"ה והביאו הב"ש באה"ע סי' א' ס"ק יו"ד וז"ל מצאתי בהגהת סמ"ק מהרב פרץ שכתב אשה נדה יכולה לשכב אסדיני בעלה ונזהרת מסדינין ששכב עליהם איש אחר פן תתעבר מש"ז של אחר וכו' וכיון דאין כאן ביאה של איסור הולד כשר לגמרי אפי' אם תתעבר מש"ז של אחר שהרי בן סירא כשר היה אלא הטעם דקפדינן אהבחנה שמא ישא אחותו וכו' עכ"ל גם בחלקת מחוקק שם סק"ח על אשה שנתעברה באמבטי ע"ש וכן הוא מפורש בחגיגה (דט"ו.) חיישי' באמבטי עיברה ע"ש והגם דהרב מש"ל בפט"ו מה' אישות דחה לסברא זו בשתי ידים ע"ש כבר הרב חיד"א בסה"ב יעיר אזן מע' א' אות צ"ג הביא דב"ק וכתב עליו לישרי לן מר דכיון דהש"ס קאמר לה בפשי' ע"ש ומעתה הרי מציאות זו שהאשה כשרה ושכבה על ש"ז של כהן ואסור להטמא לאביו אם לא מטעם חזקה ולזה איצטריך לאביו אך כל שלשת המציאות שכתבנו הם דוחק נגלה דנימא דקרא להכי אתשיל וחוץ מזה כי אחרי דעל החזקה סוקלין ושורפין (קי' ד"פ. ואה"ע סי' י"ט) ועי' בהרמב"ם בה' איסורי ביאה ראיה לזה ממכה ומקלל אביו שחייב מיתה א"כ כ"ש לזה דרשאי וגם חייב ואין זה שכתבתי רק לפי סוג הדרש דוקא שהוא סוג מלאכתי בזה ובישובן של דברים עיניך תראה להרשב"א בתשו' ח"א סי' כ"ז באורך ושהם מרפא לנפש ע"ש ודוק: פ' בהר ואספת את תבואתה ובשנה השביעית יש לרמוז בזה א' בא להודיעו שלפעמים תאסוף את התבואה שיצאה בששית בשנת השביעית כמ"ש הרמב"ם (פ"ד מה' שמטה ויובל ה"ט), גם מודיע שיזכה שיאסוף הוא את הפירות ולא יגלה כי גלות בא על עון השמטה וכמ"ש באבות (פ"ה מ"ט) ובילקוט בסדרין איתא ישר' נמכרים לגוים על שחיללו את השביעיות ע"ש גם מודיעו שיאסוף תבואתה ולא תוציא קוץ ודרדר כ"ז יהיה בתנאי אם בשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ ובעיקר הכפל דבתחי' קאמר שבת לה' וסיים שבת שבתון יהיה לארץ ורש"י פירש שבת לה' כמו שבת בראשית ועי' רמב"ן מה שהשיג על פירושו וכתב כי כל השבתות והמועדים הם לשם ה' ולא יאמר באחד מהם לה' אבל יאמר יהיה לכם שבתון וכו' ע"ש מה שפירש לפי סודן של דברים כי הוא שער החמשים שלא נתגלה למרע"ה עש"ב אך לפי הדרש אולי נוכל לישב קושית הרמב"ן דבשלמא בכל המועדים לא נאמר בהם לה' רק שבת שבתון יען בודאי כי הם יהיו במחשבת האדם לשם דוקא היות כי אין בהם דבר שיגרום למחשבת האדם להפריע אותה ממחשבה זו שהיא לשם ה' לזה לא הוצרך הכתוב להזהיר בם שיהיו לשם ה' ומובן הוא כי רק משום פקודת התורה הוא שעושה אותם אבל פה ביותר הוצרך הכתוב להזהיר ולומר שיהיה השביתה רק