אהל יעקב רל

מה אמו בידוע אף אביו בידוע אביו חזקה מנין ת"ל ולאביו וכו' ע"ש וראיתי להרב הק' אור החיים שהביא קושית חכמי לוניל שהק' ממה נפשך יטמא אם הוא אביו הרי הוא כדין מטמא לו ואם אינו אביו הרי הוא ממזר ואין לו כהונה ע"כ וכתב הרב שאינה קושיא שהכתוב בא לשני דברים להתיר ולהצריך שאם לא רצה מטמאין אותו בע"כ וכו' ע"ש וכן ראיתי להג' מלבים שפי' כן וז"ל ואף שבצד זה אינו כהן ואינו מוזהר מ"מ אינו מחויב הוא להטמא ע"ש ולכאורה יש לי לעורר בדרך זה ונאמר שאפי' שיאמר רק לאמו בכל זאת יודע אני דחייב הוא להטמאות לאביו מתורת חיוב מה תאמר דילמא לאו אביו הוא ואינו חייב א"כ איך הוא חייב לטמא לאמו בשעה שזינתה דאחר שהיא רשעה אינו חיב בכבודה ואחר שחייבה התו' לאמו ש"מ שאזלינן בתר חזקה דכשרה וה"ה לאביו ובשלמא לדעת הרמב"ם ומרן בש"ע יו"ד סי' ר"מ דגם אם אביו רשע חייב לכבדו אז יש לדחות לומר דילמא לאו אביו ולאמו חייב לכבדה ממ"ן אבל למ"ש הרמ"א והטור שם שאינו חייב לכבדו קשה דמאמו ילפינן דאזלינן בתר חזקה דכשרות וה"ה שיוצא ממנה חזקת אביו ולכאורה יש ראיה לדעת הרמב"ם שגם אם אביו רשע חייב לכבדו ממ"ש רז"ל (מצי' ל"ב.) איש אמו ואביו תיראו יכול אמר לו אביו חלל שבת ישמע לו ת"ל אני ה' וכו' ע"כ וקשה הא חשיב אביו רשע ואינו חייב לכבדו ואין לומר דכל זמן שלא עבר הבן עוד אין אביו רשע רק אח"כ שהרי בעת קיום העשה הוא רשע והדר דינא דאינו חייב בכבודו ואין לומר משום דאשלד"ע דהרי גם לדעת רב סמא בקידושין היכא דבעל כרחיה עביד ישלד"ע ואין לך בעל כרחיה בזה אם יש מ"ע לשמוע לו אלא לאו דאפי' הוא רשע חייב בכבודו ולכך היה ס"ד לשמוע לו אך יש לדחות לפי מ"ש בסה"ק חלק יעקב שהעלה הג' מהרי"ט אלגזי דגזירת התו' דלא אמרינן ישלד"ע רק בחצר דוקא אבל באדם בחירי אפי' המלך גזר עליו אחר שאפשר שלא לעשות אשלד"ע ובכן הא נמי לא חשיב אביו רשע והוא חייב בכבודו ובכן חזרנו לדעת רמ"א אחר שהכתוב חייב באמו מוכרח דאינה רשעה מכח חזקה וה"ה לאביו ואין לומר דבאמו יש לומר דאף אם זינתה אפשר דעשתה תשו' ולזה חייב הוא בכבודה דומה לההיא דקידושין (דמ"ט:) על מנת שאני צדיק אפי' הוא רשע מקודשת שמא עשה תשו' ע"ש דיש לומר הטעם דחוששין לזה משום שהוא אמר בפיו שהוא צדיק יש מקום אל הספק לומר שמא עשה תשו' דיש חזקה לזה מדאמר בפיו אבל שם מהי תיתי ובפרט לפי מה שזכורני שכתבו שהגם דשב בתשו' כל זמן שלא נתכפר החטא זבח רשעים תועבה וההיא דקידושין שאני דהחתן מוחלים לו כל עונותיו וכששב בתשו' הוא צדיק גמור ע"כ וגם אם נאמר חזקה זו שעשתה תשו' בשביל כך מטמא יותר נקל לומר חזקה שלא חטאה ואביו הוא וכמו דצריך אתה לחזקה עד שתחייבו להטמא לאמו כך כדמותה יש חזקה שלא נטמאה ואביו הוא ואולי יש לחלק דחזקה זו אלימא טפי דחזקת ישראל עושים תשובה ובפרט אחר שעבר החטא כידוע משא"כ חזקה ההיא דזנות כמובן דחי' גדול יש ביניהם ואם כנים אנחנו בזה כבר כתב הג' ברכי יוסף ביו"ד סי' ר"מ בשם רי"ו דבעבירות שבין אדם למקום מיד כשהרהר בתשו' ה' מעביר חטאתו אבל בגזל וגניבה לא חוששים שמא עשה תשו' וכל שלא