אהל יעקב רכב

ה' ומוחק אל המים לעשות שלום בין איש לאשתו וכ"ש הא דפקוח נפש דודאי חשיב עומד על דם ריעהו שלא הצילו וק"ו מסוטה וזהו אומרו לא תלך רכיל רק בעמך שפי' עושה מעשה עמך לאפוקי פלגאה דמותר אבל בכל זאת ריעך נקרא ומצוה שלא תעמוד על דם ריעך בכל מיני האמצעיים שיעלה בידך להצילו ואפי' ע"י שמי וזהו אני ה' כלומר אפי' בשמי ועי' בסנהדרין (דע"ג.) ושם אפי' מטרח לאגורי ע"ש וק"ל: מפני שיבה תקום והדרת פני זקן דרשו רז"ל (קי' ל"ב:) קימה שיש בה הדור ע"ש ובפרקי דר"א איתא מאי תקום קום בתולת ישראל ולהבין אפשר דבא לישב מה שיש לעורר לכאו' בדרשתם קימה שיש בה הדור ור"ל שבהתנועע מפניו בקצת קימה היא חשיבא קימה דמנ"ל הא דבהדור חשוב קימה דקימה משמע שהיא עמידה ולזה באומרו קום בתולת ישר' ניחא דקצת קימה היא ג"כ חשיבא קימה ממש והוא עפ"י מ"ש במק"א מהראב"ע שמזל ישראל הוא מזל דלי דכשמגיע הדלי עד מטה הוא מסתובב לעלות מצד השני וכתבתי שם שזהו הכונה שכתבו רז"ל נפלה לא תוסיף לנפול עוד קום בתולת שפי' שנפלה עד מטה שאין מקום לנפול עוד אזי מתחיל לעלות וזהו קום בתולת ישראל הרי בקצת קימה חשיבא ממש עמידה וזהו אומרו מאי תקום דהלא כתיב והדרת שאין פירושו קימה וכתב תקום א"כ מאי תקום לז"ק קום בתולת ישר' והרי שם ביאורו קצת קימה ובכ"ז חשיבא קימה הכי נמי דכוותה ושפיר נאמר קימה ושיעורה הוא שיש בה הדור ומתקיים תרוייהו קימה והדור ופשוט: והנה רז"ל בקידושין (דל"ג:) כתבו מהו לעמוד מפני ס"ת והשיבו ק"ו מפני לומדיה עומדין מפניה לא כ"ש ע"כ וקשה דזה סותר למ"ש במכות (דכ"ב:) כמה טפשאי הני אינשי דקיימי מקמיה דס"ת ולא קיימי מקמיה דגברא רבה דאילו בס"ת כתיב ארבעים יכנו ואתו רבנן ובצרי חדא ע"ש הרי דס"ת עדיף ובסה"ק חלק יעקב דיו"ד ע"ב הבאתי לשון הרא"ש בפ' ואלו מגלחין דתפס הני שתי מימרות יחד וז"ל ועל נשיא ורבו ואב"ד קורע ואינו מאחה מאלישע דכתיב ויקרעם לשנים קרעים ובס"ת כתיב ויקרעה בתער הסופר וכו' מכלל דהיה להם לקרוע וסיים כיון דידעינן עיקר קריעה הא דאינו מתאחה ילפינן מלומדיה דעל לומדיה אינו מתאחה עליה לא כ"ש אבל עיקר קריעה לא ילפינן מלומדיה כדאמר במכות כמה טפשאי וכו' ע"ש ומוכח דשתי הסוגיאות לא סותרים ומשתוים יחד ושם הבאתי מ״ש הר"ן ומהראנ"ח ומהרי"ט בשי' לקידושין ומ"ש אני עני שם עפ"י מ"ש הר' תפארת שמואל ע"ש אך נראה לי עוד לישב על דרך הדרוש שיש להרגיש בהא דקידושין מהו לעמוד מפני ס"ת דמה זו שאלה ואיך יכנס זה הספק לשכל דלפני התו' לא נעמוד ולישב יש לומר דאדרבה לגדולת התורה היא שאלתו והענין עפ"י הידוע דבכבוד לאדם יש שתי בחינות א' שע"י הכבוד שמכבדים אותו הוא מתכבד כמו שמכבד אדם נכבד להגדול ממנו שיש מגיע זיק של כבוד אליו כשכבדו פלוני אלמוני ויש זיק של כבוד להמכבד עצמו היכא שהוא גמול טובה ממנו חובה עליו לכבדו אף שלא מגיע לו כבוד להמתכבד אבל הוא חייב כעבד לפני המלך המשרתו ואוכל מלחמו ומימיו וקצת יחס יש כמו השרים המכבדים את המלך שהמלך מתכבד בכבודם וכבוד העבדים של המלך שאין למלך