אהל יעקב רכ

הקומץ במנחות משמע להדיא דגם מחוסר כפרה הוא בכרת וכ"ש טבול יום יש לומר דרבינו לא סמך עליה אלא על סוגיא בדוכתה עדיפא בפ' הנשרפין (סנהדרין דפ"ג.) דאיתא שם טמא ששימש חייב ביד"ש (ופי' ודאי דהפך בצנורא בלא שיהוי כלל וז"פ) וכן טבול יום ששימש חייב ביד"ש ע"ש שהוא אתיא כפשטה דטבל ואח"כ נכנס ושימש דכרת ליכא ומיתה ביד"ש אית ביה ופסקה רבינו בפ' י"ט מה' סנהדרין (ה"ב.) ע"ש וכן הכתובים מסייעים שכתוב ובשרו לא ירחץ ונשא עונו דוקא הוא בכרת וכן שם ולא יתחטא טמא ונכרתה ושוב סיים טמא יהיה עוד טומאתו שפירושו לרבות טבול יום ומחוסר כפורים דגם ביה איסורא איכא גם בפי"ט שם הביא דין המחויבי מיתה ביד"ש טבול יום ששמש מחוסר כפורים ששמש ע"ש אבל בחייבי כרת הביא רק דין הטמא שנכנס לעזרה ע"ש שפי' טמא שלא טבל ובכן לי אני הדל דב"ק דרבינו הרכ"מ צריכים לי תלמוד ועי' בת"כ ויקרא י"ז אות קכ"ט ובספרי במדבר י"ט אות מ"ה ובפירוש המשניות להרמב"ם סוף פ"ע מה' סנהדרין ע"ש ובהרדב"ז בלשונות הרמב"ם סי' ק״ו כתב וז"ל והא דאמרינן בפ' שלשה מינין עוד טומאתו בו לרבות מחוסר כפרה לאו לענין חיוב מיתה ביד"ש אתמר אלא לענין שאסור ליכנס בעזרת ישר' ואעפ"י שאיסורו מה"ת אבל אין בו לא מלקות ולא מיתה כיון שטבל והעריב שמשו עכ"ל (עי' רש"י חקת בפסוק את משכן ה' טמא אם נכנס לעזרה וכו' ע"ש) מבואר דדעת הרמב"ם דוקא טמא גמור הוא דאית ביה כרת: ואחרי מופלג שנים רבות בלכתי ירושלימה קניתי ס' המצות לרס"ג עם ביאור הנפלא של הג' האדיר ירוחם פישל פערלא הי"ו ושם ראיתי בח"ג סי' נ"ח נ"ט דפ"ה שתמה על רס"ג למה לא מנה טבול יום ומח"כ בכרת והבין שדעת הרמב"ם כן היא ופלפל בחכמה כמדתו לכל רוח ולקוצ"ד לפי מ"ש ליתא והיות כי דבר זה קדום אצלי וקשה עלי לכן לא יכולתי להתבשם מדב"ק והמעיין את אשר יבחר יקריב אליו ובלא"ה אין ספרי זה להלכה ובאתי רק לעורר ודוק: פ' קדושים איש אביו ואמו תיראו בת"כ דרשו הקיש מורא אב ואם למורא המקום נא' איש או"א תיראו ונא' את ה' אלקיך תירא וכן בכבוד או"א כתיב כבד את אביך ואת אמך ונא' כבד את ס' מהונך ע"כ וכן הוא בקידושין (ד"ל:) השוה כבוד אב ואם לכבוד המקום וכו' ע"כ אך בתוס' שם (דל"א. ד"ה כבד ה' מהונך הביא מהירוש' פ"א דפיאה ה"א.) שהקפיד הקב"ה בכבוד או"א יותר מכבודו שבכבודו הוא אומר כבד את ה' מהונך וכו' דמשמע ממה שחננך כלומר אם יש לך ממון חייב ואם לאו פטור ובכבוד או"א נאמר כבד את אביך וכו' דמשמע בין יש לו ממון ובין שאין לו ממון והיכא דלית ליה חייב לחזור על הפתחים לזון את אביו