אהל יעקב ריז

למגדר מילתא לפעמים לאסור אף לקריבה בעלמא אף שימות) והטעם אני ה' כי למעלה הוא דבוק הקרובים כנ"ל לזה אסור למטה: והנה בפי' וחי בהם ראיתי ברבינו בחיי שרמז בו ארבע מיני חיים א' חיים בדרך בני אדם בהמשכת הזמן ונפשם מתקימת בגוף ב' חיים של אחרי החולי שיגיע לנקודת המות חיים חדשים כלי ישן ובלוי שנתחדש ג' חיים של סליחה אחר היותו רשע שחשוב כמת וכו' ד' חיים אחר המות והיא תחה"מ וכולם רמוזים בוחי בהם ע"כ ועפ"י דב"ק ארמוז מ"ש בתפילה אתה גבור לעולם ה' מכלכל חיים בחסד הוא על חיים הרגילים שהם צריכים לכלכלה של רפואה (עי' ריש טוא"ח) ובזה מצילהו ממות ומחיה מתים ברחמים רבים הוא על החולה שצריך לרחמים ומליצי יושר עליו בשמים ככתוב אם יש עליו מלאך אחד וכו' פדעהו מרדת שחת מלך ממית ומחיה הוא העובר על עבירות שממרה פי המלך לזה ממית בתחי' ואח"כ מחיה אותו ע"י התשו' ומצמיח לו הישועה ונאמן אתה להחיות מתים תלה הדבר באמונה מטעם דהיא לעתיד משא"כ השלשה האחרים ראינו והחתימה סובבת על כולם ואולי בזה יש לישב עוד מ"ש רז"ל במציעא (פ"ה:) אחתיה לר' חייא אמר משיב הרוח ונשב זיקא אמר מוריד הגשם ונחת מטרא מטא למימר מחיה המתים רגש עלמא וכבר הק' על זה דהלא קודם שיאמר משיב הרוח אמר מחיה מתים ותירצו דיען דיש ד' חשובים כמת א"כ תוכל להתפרש על אחת מהם אבל האחרונה היא מוכרחת על תחיית המתים ע"ש ולדברינו נמי היא היא דתוכל להתפרש על אותם החלקים שהזכרנו וראיתי להרב החסיד דב"ש בס' שער החצר סי' תקל"ז שהביא הכתוב הנז' דוחי בהם שדרשו בו חיי עוה"ב וחידש שזה רק לישראל עפ"י מציאה שמצא ברבינו בחיי פ' נח שאין אומה שתזכה לתחה"מ רק אומת ישראל ע"ש וחפשתי על רבינו בחיי לראות הדברים בשורשם ולא זכיתי ובעיני ק"ל זה שאפשר שלא אמר רבינו בחיי רק על המעלות הגדולות שיהיו בתחה"מ אשר עין לא ראתה: אלו רק לישר' שיש להם אור התורה אבל גם חסידי אוה"ע אם שמרו ז' מצות ע"י מרע"ה שהוא שליח לישר' בתרי"ג ולאוה"ע בשבע להדייא פסק הרמב"ם בה' תשובה כי יש להם חלק לעוה"ב ע"כ וכבר ידוע דפי' עוה"ב הוא תחה"מ ג"כ עוד תמצא מבואר בש"ס ע"ז (ד"ג.) על הכתוב הזה דוחי בהם דאיתא שם אפי' נכרי ועוסק בתורה (פירושו בז' מצות דידהו כמ"ש התוס' שם) הרי הוא ככהן גדול משום שלא נאמר כהנים לוים וישראלים אלא האדם וחי בהם לרמוז על כל העולם ופירשו שם התוס' משום דכתיב האדם בהא ולא אדם להודיע שכולל כל העולם והרי בכתוב הזה דוחי בהם שפי' לחיי עלמא כתוב האדם וכבר הסביר הדבר בעקרים שהכתוב הזה הוא על חיי עוה"ב ע"ש בדב"ק ואחרי שהוא כולל כל האדם הא ודאי דלכל חד כשיעורו אם בין אומה לאומה וכן בין כל חד וחד לפי שיקול אל דעות רק התנאי שידע שהוא מצווה בזה עפ"י התורה שיקיים ז' מצות וכן מפורש להדיא בפ"ח מה' מלכים הי"א כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אוה"ע ויש לו חלק לעוה"ב והוא שקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהם הקב"ה