אהל יעקב רטו

ויקרא אלקים לאור יום אלו מעשיהן של צדיקים ולחשך קרא לילה אלו מעשיהן של רשעים ואיני יודע באיזה מהם חפץ כשהוא אומר וירא אלקים את האור כי טוב הוי במעשיהן של צדיקים חפץ ע"כ ופי' הגאון הכונה אי בעל תשו' עדיף וזהו מעשיהן של רשעים או צ"ג עדיף והסכים שהצ"ג עדיף ע"כ והחיד"א הק' דהרי מאמר זה הוא דר' אבהו ור' אבהו סובר דבעל תשו' עדיף ע"כ זכורני בדב"ק והנה מלבד שיש כמה ר' אבהו (כמ"ש בסה"ד) וכמו שתראה בירוש' (ברכות פ"ז ה"א) פ' אין עומדין ר' אבהו בשם ר' אבהו אמר דרשו ה' בהמצאו היכן הוא מצוי בבכנ"ס ובבמ"ד ע"ש ואולי שאין זה ר' אבהו דהש"ס והדרשא נחמדה היא ומישבת התמיהא שיש שאיך ס"ד לו' ואיני יודע באיזה מהם חפץ עוד זאת יש לחלק בין הא דהש"ס דהתם תשו' עליונה בהא קאמר עדיף אבל מיראה הכריע צ"ג עדיף ודוק]: וראיתי להג' רעק"א ביומא פ"ד מ"ב בד"ה וכך היה אומר עויתי פשעתי וכו' כתב הרב זו דברי ר"מ אבל חכמים פליגי וצ"ל תחי' חטאתי עויתי פשעתי ומהו זה שאמר משה עון ופשע וחטאה כך אמר משה בעת שישר' יעשו תשובה לפניך עשה להם זדונות כשגגות ע"כ וכתב הג' וז"ל וצ"ל דמיירי בתשו' מיראה דאילו מאהבה הא נעשה כזכיות וקשה הא באותו קרא כתיב נוצר חסד לאלפים ובסוטה (ל"א.) אוקימנא לקרא הנז' דמיירי בתשו' מאהבה וצ"ע עכ"ל ולקוצ"ד נראה לי לישב הקושיא דהמעיין בסוטה יראה דהביאו הקרא דפרשת יתרו וכבר כתבתי בסה"ק שופרי' דיעקב ההפרש בין ועושה חסד לאלפים דפ' יתרו תהיה הכבוד שרוי בשמחה ע"י לאלפים הוא לכמה אלפים דורות ולכך כתוב לאלפים בפתח שהוא נסמך ובההיא דפ' תשא שהיה הכבוד שרוי בכעס פי' לאלפים הוא בצמצום ולכן הוא בקמץ ועי' רבינו בחיי פ' וירא (ע"פ ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך) הקמץ מורה על דבר נבדל בפ"ע ע"ש ולהיות שלאלפים דבפ' תשא שהם מצומצמים שהיה בכעס כשאמר השי"ת על רבעים מיהר משה והשתחוה להפסיק דבורו של מקום כמ"ש רז"ל שלא יאמר על חמשים וע"ש בסה"ק מה שחידשתי עוד ובכן הא דפ' תשא היא בתשו' מיראה לזה אמר עון ופשע וחטאה דחשיבי זדונות כשגגות ועל זה בקש משה וההיא דסוטה היא דפרשת יתרו וההיא בתשו' מאהבה זדונות כזכיות ונלע"ד שהוא דבר הגון ואמיתי: ויש להסתפק אם אחרי שהעונות נהפכות לזכיות מה הוא דינם של המחשבות הרעות אם גם הם נהפכים לזכיות או רק העון עצמו אבל המחשבה ובפרט אותה שלא עשתה פרי שאינה מצטל"מ א"כ היא בטילה וכמאן דליתא דמיא וכפי הסברא שגם הם נהפכו לזכיות אמר שהוא מתחרט ומתודה גם עליהם ואם יש כח בתשו' להפוך העון המעשי לזכות ק"ו על המחשבה ואולי יש לומר דזה בכלל טעם של ר' אבהו דסבר במקום שבעלי תשובה עומדים אין צ"ג יכולים לעמוד ולכאורה קשה דלמה יהא עדיף דיו להיות כנדון והגם דהישוב פשוט מ"מ יש לומר עוד דכיון דהעון עם מחשבתו היו בתשוקה נפלאה וכנ"ל מהמפרשים ומלבד זה ריבוי המחשבות והתאוות שהיו לו לרשע עד שהשיג את הרשע במטרתו ובפרט בבזרא דעריות כמובן א"כ כשהם נהפכים לזכיות בערך המדה שהיו ברשע שהיה העון ומחשבתו בהירים וגם כי יש כמה מחשבות בכל עון ועון משא"כ הצדיק אין כל כך ריבוי מחשבות וגם אפשר דאינם