אהל יעקב ריב

אלקים ברבוע ר' ומלא הוא ש' הרי ת"ק ואדני הרי ס"ה ואותיות אלקים ואדנות יו"ד הרי תקע"ו ובכן כשהתשו' נמוכה היא צריכה לכל אלה למתק הדין והגבורות מעליו אבל אם זכה לתשו' עליונה הרומזת באימא עילאה וכשהגיע לשם הוא זכה ליראת הרוממות ושם היא מפרדת ומטהרת כל הקליפ' הדבוקים בחלאתם אליו ובזה בתשו' לבדה סגי בלתי שום דבר מארבע חלוקי כפרה וידוע דיוה"ך הוא בחי' בינה כמ"ש בשעה"כ והוא אומרו תדעו כי ביום הזה המיוחס לבינה יכפר עליכם לטהר אתכם ר"ל שתפרדו ותטהרו מהקליפ' הנדבקים בכם ע"י חטאתכם אף החמורות אבל התנאי בתשו' עליונה והוא אומרו לפני ה' והספירה שלפני ה' שהוא ז"א הוא בינה בזה תטהרו כי האם מפרדת ומשפרת אתכם מכל לכלוך והכסף הטהור נפרד מן הטמא ועלה אל הקדש פנימה ויתכן דזהו הרמז להאגדה הנ"ל אין תפי' של אדם נשמעת אלא א"כ משים נפשו בכפו ע"כ ויל"ד דמה נפשך דאם הוא אין בו דבר המונע התפילה פשיטא כי אז תקרא וה' יענה ואם יש חטאים שחייב עליהם כריתות או מיתת ב"ד מהי תיתי שתקובל בלתי שיקבל ויבואו עליו שאר הדברים שחייב בהם ולישב נקדים דרשת רז"ל (יומא פ"ו.) גדולה תשו' שמגעת עד כסא הכבוד (הקדו' מהר"ש מאוסט' רמז כי רבוע כסא הכבוד כזה כ' כ"ס כס"א כסאה כסאה"כ וכו' גימט' תשובה ע"ש) גם נקדים מ"ש האר"י בפסוק שפה לפיו סביב וכו' כי ר"ת הכתוב לפיו סביב מעשה אורג ר"ת סמאל ואח"כ כפי וסמוך לו תחרה יהיה לו ל"א יקרע ר"ת פלנית ושם כפ"י מפריד באמצע ביניהם שלא יתחברו והוא נוט' יתפרדו כ"ל פועלי און ע"ש בדב"ק ועתה זה אומרו אין תפילתו של אדם נשמעת ופה תדרש נשמעת ר"ל מקובלת בלתי שום מפריע ושום חשבון מעליו ואיך זה הלא אין אדם צדיק בארץ שאין בידו חטא שחייבין עליו והם מונעים ובכל זאת נשמעת הוא כשמשים נפשו בכפו ר"ל התפילה הנקראת נפש ככתוב ואשפוך את נפשי ור"ל שמתפלל במסירת נפש גמור וישים אותה התפי' בכפיו ר"ל ישר אל שם כפי ושלא יעצרוה הקליפ' ומובן שהיא תשו' עליונה העולה עד כסא הכבוד שהיא בחי' בינה וזאת היא התשו' העליונה ושם אין שופ"ר וכל חלאה הדבוקה בה מטהרת אותם אימא עי' וזאת נשמעת בלתי שום חלק הצריך לה מארבע חלקים הראוים לה כי מ"ש רז"ל ד' חלוקי כפרה ותשו' עם כל אחד הוא רק בתשו' נמוכה וקצת נרחיב יותר דהשל"ה הק' כתב שהתשו' צריכה בסילוק המחשבה מן המוח וגם מהרהור הלב ושבבטן ע"ש מה שפירש בזה ובדרכו רמזתי הכתוב חלק לבם עתה יאשמו וידוע שעתה הוא כינוי לתשובה כדרשתם (מכילתא פ' בשלח בשירה פ"ה) ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך ע"ש וא"כ אם היתה התשו' שלימה במסירת נפש מוח לב בטן זה ניצול מכל מין יסורין שאינו צריך להם לגמר מתוק ומחילת העון אבל אם חלק לב"ם בתשו' שהם ל"ב בטן מוח שאינם ביחד מסורים בתשו' אף אם עשה תשו' נמוכה מ"מ צריך הוא ליסו' וזהו עתה שהיא התשו' ובכל זאת יאשמו ח"ו וגם ירמוז עוד חלק לבם במה שנקדים מה שראיתי בהרמ"ז על זוה"ק כי בלב יש שני חללים אחד מלא דם והשני מלא רוח ע"ש ובמק"א הבאתי דב"ק בהרחבה ומובן