אהל יעקב ריא

ביומא (דפ"ו.) וזהו כי ביום הזה שהוא יוה"כ (הכפרים גי' שנה) יכפר רמז ליסורין כמ"ש רז"ל (גטין נ"ו.) בעא לכפורי ידיה שהוא מלשון קנוח כי ע"י היסו' מתקנחים מעליו העונות המקבילים ליסורין לטהר אתכם הוא רמז על התשו' והחרטה על כל הרעיונות והרהורים רעים ומצטרף ומטהר הלב והמוח מן הסיגים ונשאר טהור מכל הרהור חלאה וזוהמא לפני ה' תטהרו רומז על עון חילול ה' שהוא נוגע חלילה עד ה' לזה צריך לו גם המיתה וזהו לפני ה' ואזי תטהרו כוללת הכל ונעים מאד מ"ש הראשונים כי נוט' עליכם הוא עשין לאוין יסורין כריתות מיתה ע"כ מתאים עם מ"ש ואמר ביום הזה ולא היום הזה רומז על סברת רבנן החולקים על רבי (יומא דפ"ה:) הסובר עצומו של יום מכפר לזה אמר ביום הזה הרומז על התשו' שתהיה ביום הזה שהיא מועלת וגם לפי הסובר עצומו של יום מכפר מודה הוא בפורק עול שצריך תשו' ופה קאמר מכל חטאתכם שבכללו גם זה ולזה אמר ביום הזה וגם הרמז של ביום הזה לרמוז דהכפרה היא רק ביום ולא בלילה וכמ"ש בכריתות (ד"ז.) ע"ש (והנה ביומא (פ"א.) איתא חמשה קראי כתיבי במלאכת יוה"כ חד לאזהרה דיממא וחד לאזהרה דליליא וחד לעונש יממא וחד לעונש ליליא וכו' וכתבו הת"י וז"ל לא ידענא אי בעי בכל דוכתא קראי לעונש דיממא וליליא כגון שבתות ויו"ט וכו' ע"כ וקשה לי א' דהרי בשבתות ג"כ כתוב במכילתא יתרו פסקא יו"ד ובכי תשא בפסוק ושמרתם את השבת שם מפורש אזהרה ליום לבד ולילה לבד וכן בעונש ג"כ מיוחדים כל חד לבדו ב' קשה לי בלא"ה דלמה איצטריך בשבת ליום לבד ולילה לבד ומהי תיתי לחלק דבשלמא ביוה"כ דהיום חלוק מן הלילה לכפרה לזה איצטריך קרא לעונש ולאזהרה גם ללילה לבד אבל שבת ויו"ט שאין ביניהם חילוק למה לי והיה אפשר לישב לפי מ"ש בביכורי יעקב סי' ד' משם המקנה דבתחי' לא היה שייך הלילה ליום שאחריו עד יוה"כ שכתיב בו מערב עד ערב תשבתו אזי נתחלף הסדר ונעשה הלילה תחי' והיום שאחריו שייך ליה ולזה אפשר הטעם שבכפרה הוא רק ליום כי ביוהכ"פ ירד משה והודיעם הכפרה מ"מ ס' הח"ש הוא בצרוף הלילה שעבר והוצרך אזהרה ועונש לכל חד לבדו והיות כי שבת אקרי יוה"כ בא ג"כ השבת דכוותיה וזה דרך דרש דוקא ומ"מ במ"ש התוס' ישנים צ"י אחר דבמכילתא מפורש] או ירמוז עוד ביום הזה כי בא למעוטי מה שהיה קודם זה עפ"י מה שראיתי במפרשים משם האבודרהם שהביא מהתרגום ויהי היום ויבואו בני האלקים ויבוא גם השטן שהוא יום דינא רבא ע"ש שהוא יוה"כ ומשמע שהוא אדרבה משטין ביוה"כ ותירץ דקודם מ"ת היה השטן ביוה"כ ביותר אבל אח"כ שניתנו הלוחות ביוה"כ נעשה יום מחילה וסליחה ואין לו רשות וכו' ע"ש וזהו הודיעם מרע"ה הטובה שיש ביום הזה שזכיתם עוד תחת שהיה בתחי' התגברות הדין ושטנה נהפך לכם לטובה לכפרה: ויתכן להדרש עוד בס"ד בזה ונקדים את הידוע דבין היסורין או המלקות שתחתיו וכו' הוא בא רק למתק את הדין החזק שעליו וכשהוא עם התשו' מכפר ביותר אבל תשו' לבדה לא סגי בהו כידוע מדין ארבע חלוקי כפרה ורמז בהם המג"ע משם הרמב"ם סי' שלהם לחייבו מלקות שהם כמנין ילק"ו זדי"ם שהם ר"ז ויש שנתנו סי' מכה רב"ה או ע"ה גימט' יצחק שהוא דין וגם מספר מלקות נרמוז שהוא תקע"ו הוא ג"כ מספר כל הדין כי