אהל יעקב רה

בסוף הכתוב עוד וראהו הכהן וכו' בא לרמוז דאמר דזה טמא שיש בו שער לבן ומראהו עמוק והוא ברור נגע צרעת הוא חייב תיכף שידע שיטמאנו אחר שהטומאה תלויה בו כמ"ש בה' ט"צ לזה חייב כשראה תיכף לטמא וכמ"ש בפ"ט דין י"א וזהו הכפל של וראהו לומר בראייתו תיכף יטמא אותו גם בא לרמוז עוד מ"ש ברמב"ם (ה' טו"צ פ"ט ה"ד) אין הכהן רשאי לטמא עד שיהיו עיניו בנגע במקום הבשר ע"ש לזה כפל וראהו אז וטמא אותו דוקא שרואה בו ופשוט: וראה הכהן וגו' לא פשה הנתק בעור, מילת בעור יתירה ואולי דבא לרמוז על שני דברים א' שבתחי' קודם שיתגלח לא ידע שפשה בעור וע"י הגילוח יוודע ב' לרמוז כפי הדין כי המגלח לא מגיע עד הסוף אלא מניח שתי שערות סמוך לנתק לא יגלח כמ"ש בת"כ וברמב"ם ולזה אמר לא פשה הנתק בעור ללמד אף אם פשה בתוך שתי שערות שהשאירם המגלח סמוך לנתק לא חשיב ובעינן בעור שהוא חוץ לשתי שערות ויש לנו להבין במ"ש הרמב"ם בפ"ח ה"ג ומניח שתי שערות סמוך לו כדי שיהא ניכר הפשיון ע"כ וא"כ איך פסק עוד בפ"ט שאם מת הכהן שראהו בתחי' שאין הכהן השני יכול לטמאו בפשיון שאין יודע אם פשה או לא אלא הראשון ע"כ וכתב הכ"מ ופשוט הוא ולפי הנ"ל הרי ידע אחר שמניח שתי שערות והנה על סוף שבוע ראשון דשם אין הא דשתי שערות ותלוי במראה עיני הכהן ניחא אבל בשבוע שני מאי איכא למימר ואולי יש לומר דאפשר אותם שערות נפלו והנתק פשה בעור ויצאו סמוך לעור עוד שתי שערות והגם דיש לעשות סימן בצבע אולי גם: זה יהיה בו תחבולה שימחוק ויעשה צבע אחר לזה צריך הכהן עצמו ודוחק וצריך אצלי תלמוד ובודאי דברו מפרשי הרמב"ם בזה ואין בזה מלאכתי ואני אמרתי בחפזי: פ' טהרה ושלח את הצפור החיה על פני השדה בקידושין (דנ"ז.) איתא כל צפור טהורה תאכלו לרבות את המשולחת וזה אשר לא תאכלו לרבות השחוטה וכו' איפוך אנא וכו' רבא אמר לא אמרה תורה שלח לתקלה ע"כ וראיתי להרב מקום שמואל סי' פ"ו שאלה ג' (דצ"ה ע"ב) הביא קושיא על זה משם גאון אחד וז"ל דק' לד' התוס' הובא בב"י יו"ד סי' צ"ט דהא דאין מבטלין איסור לכתחי' הוא רק מדרבנן אבל מן התורה מותר לבטל לכתחי' א"כ מאי תקלה שייך כאן אימא משלחה תיכף לבין שאר צפורים ומבטלה ברוב לכתחי' וכו' והרב שם תירץ ואקצר בדב"ק והתכלית הוא דלדעת רבא א"כ אי אפשר דקרא דלא תאכלו לרבות המשולחת מה תאמר יבטלה ברוב א"כ אי אפשר שתאסר מהכתוב כיון שבטלה ברוב דמן התורה מותר לבטל ברוב דאין לומר דהא קמ"ל דאסור לשלחה אלא א"כ בטלה ברוב תחי' דלזה לא צריך קרא