אהל יעקב רג
Ohel Yaakov 203 · אהל יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →הרומז על דורות הבאים שיזכרו אותם ויבכו עליהם ומתעוררת זכותם על ישראל למחול להם אם יש בידם עון חילול ה' שהוא במיתה ולזה היו בוכים וההיפך היה באהרן ובניו העובדים בקדש שאסור להם כלל להתעצב וכ"ש לבכות ח"ו וזה מורה על גודל קדושתם וחסידותם דכולא קמיה דהשי"ת כלא חשיבין ואין שום יגון ח"ו ושמחה וששון יהיו חופפים עליו ולזה שפיר נאמר עליו וכפר את מקדש הקדש וכו' ודוק והיע"ב: פ' תזריע אשה כי תזריע וילדה זכר דרשו רז"ל (נדה ל"א.) אשה מזרעת תחי' יולדת זכר וראיתי בס' תורת משה להג' חת"ס שכתב הטעם משום דעילאה גבר שהוא האיש שבא זרעו אח"כ על גבי זרעה והוא כחומר על גבי הצורה ע"ש וקשה לי דהרי בעלמא קי"ל תתאה גבר (יו"ד סי' צ"ב) ולמה פה ישתנה הסדר אחרי שזה דבר טבעי הוא ואפשר לישב דאדרבה משום דתתאה גבר שהיא האשה לזה יולדת זכר והטעם כי אשה המזרעת תחי' הסיבה שהיא הקדימה הוא לרוב כוסף תאותה יותר מבעלה והיא מחשבתה בזכר ובכן קדם כח המחשבה והציור שלה ואח"כ בא זרע הזכר עליה והציור שלה היה בזכר ולכך יולדת זכר ומובן ההיפך כשהוא מזריע תחי' שהציור שלו בנקיבה וכשיולדת זכר ונקיבה יחד כנראה ששניהם ביחד כח ציורם חזק ושוה ולכן מצדו נולדה בת ומצדה זכר אך בארץ חמדה ראיתי בשם החזקוני כמ"ש החת"ס ומסתייע מזוה"ק וז"ל וכי עי"ז גובר זרע האיש על האשה ולכך יולדת זכר וע' פנים לתורה וגם מה שפירשתי אפשר שהוא נכון ויש לצרף עוד לדברי דהלא האשה שהיא בחי' ב"ן מצורף עמה בחי' מ"ה זכר אלא שהב"ן שלה יותר נגלה ובזכר להיפך המ"ה נגלה והב"ן נעלם כידוע ותמצא שכתבו ועי' טוביה הרופא שבאשה יש אשכול בצים ובחי' זכרות נסתרת וא"כ בתאותה אל האיש מתגבר בחי' הדוכרא שבה עם כח הדמיון החזק שיש לה אל הזכר ולזה יולדת זכר כנ"ל פשוט וזהו הטעם שתלה הכתוב הזכרים בנקיבות כמ"ש רז"ל (נדה שם) סיבה אחת היא ודוק: ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בשעה"פ להאר"י ז"ל כתב לפי שחסד זה שם קוי"ק לכן היתה יושבת כ"ו יום של דמי טהרה והז' ימי טומאה הראשונים בין הכל הם ל"ג וכו' ע"ש והקושי מבואר שהוא היפך הכתוב שדמי טוהר הם ל"ג לבדם חוץ מהז' וראיתי להגהות וביאורים שנדפסו מחדש כתבו שזה חוץ מהז' האחרים בימים הראשונים וכו' ע"ש ולא נתן טעם לזה ע"ש ואפשר לפרש קצת עפ"י מ"ש הגר"א זצ"ל בס' יהל אור וז"ל משא"כ בז' ימים שתחת אמו כי הראשונות כלולות משנים לבנה וספיר ע"ש בדב"ק הקצרים וא"כ שפיר כתב כ"ו כי ידוע שלבנת הספיר הם חד והם תרי שהם יסוד ועטרת היסוד