אהל יעקב רב

ילכו אל הנעלב ובערוך מע' אהב ראיתי שפי' צאת השמש בגבורתו פי' שמ"ג פעמים על חלקו שבעתיים שפי' שבעה מ"ט ע"ש (ועי' לעיל ד"ו ע"ד) והוא נחמד ומתאים למ"ש ומעשה רב חזיתי בס' שמירת הלשון להגאון הצדיק בעל חפץ חיים דכשנסע הצדיק ר' זלמן תלמיד הגר"א עם אחיו הג' ר"ח מוולאזין בבואם למלון דבר אתם בעל המלון קשות ולא נתן להם ללון ובלכתם ראה ר' חיים את אחיו בוכה וישאלהו למה בוכה השיבו כי הרגשתי מהאיש הזה איזה צער וכאב וצר לי שידעתי שלא הגעתי למעלת הנעלבין וכו' ע"ש וא"כ זהו הכונה בנעלבין ואינם עולבין שלא ירגישו בצער כלל ואז זוכה להמעלה הגדולה הזאת] וממש כן היה באהרן בדממתו מצער בניו כי לא שם לב כלל מחשקו בעבודת הבורא והיה עובד בשלימות בלתי שום הרהור וקבל שכר על זה שנתיחד אליו הדיבור ואם היה לו שום יגון וצער אז לא תחול עליו הנבואה שאינה חלה מתוך עצבות כמ"ש רז"ל (שבת ל':) ויתכן דלזה נצטוו ג"כ אלעזר ואיתמר ראשיכם אל תפרעו וגו' כי לפני עבודת ה' ב"ה אסור בהחלט שום הרהור של עצבות ככתוב עבדו את ה' בשמחה אבל עדת ישר' בכללה שהוא חוץ לבהמ"ק הם יבכו השריפה אשר שרף ה' וזה דרך השלמים החרדים כשח"ו יש איזה דין וגזירה חלילא על האדם בהשגחה שמימית שהוא חייב שלא להיות עצב ודואג על הרעה ואחרים הם חייבים להיות עצבים ושמעתי משם הג' הק' מהר"מ בענט זצ"ל שפי' נחמד פי' הכתוב בדרך זה שוש אשיש בה' תגל נפשי באלקי ר"ל כשיש לאדם טובה אזי אני שש ומשיש לאחרים ג"כ שישמחו אבל אם ח"ו יש איזה דין עליו שזה מיוחס לאלק"י מדה"ד אז תגל נפשי שהוא חייב להיות שמח גם בזה שחייב לברך על הרעה כמו על הטובה אבל לא יודיע לאחרים שהם חייבים להצטער ע"כ וכן היה בבני אהרן שהם היו מוזהרים שלא יצטערו ועדת ישר' יבכו והנה בשבת (דק"ה:) איתא כי בניו של אדם מתים כשהם קטנים כדי שיבכה ויתאבל על אדם כשר ומקשה הש"ס ערבונא שקלי מיניה אלא על שלא בכה על אדם כשר ע"כ וקשה דהרי לשון הבריתא מפורש כדי שיבכה וכו' אך לישב אפשר כפי מ"ש בסה"ק חלק יעקב לחד סברא שיש פעמים שהעונש הבא על האדם על העבר הוא בעבור תקנת העתיד דוקא על דרך מ"ש הכתוב והנשארים ישמעו ויראו ולא יוסיפו לעשות עוד ע"ש ולזה כשכתב פה עונש כדי שיבכה הוא דבר בקיצור שהתכלית בעונשו על העבר הוא בשביל תקנת העתיד אבל המקשה לא ידע זאת וכשהק' לו ערבונא וכו' השיבו על שלא בכה אך העונש היה בשביל שיבכה לעתיד כי לא תקן בזה העבר אלא בשביל תרבות להבא הענישוהו על העבר אבל בבני אהרן היתה הבכיה תקון גם להם והענין כי רצה השי"ת בחנוך המשכן שיהיו ישר' נקיים מכל ומיתת צדיקים היא חשובה כיוה"כ והבכיה והתשו' שיש שם ובגדי כהונה שמכפרים נשאר ח"ו עון חלול ה' שהוא במיתה ולזה היתה הטובה הגדולה הזאת לכלל ישר' באותו הדור ולעתיד בהזכרת מיתתם בכל שנה ביוה"כ ובכן ראוי וכדאי בצדיקים הגדולים שאין כמותם שהם יתקנו עון חלול ה' של כל אותו הדור וגם להבא מזכירים אותם ביוה"כ כי מתעוררת זכותם לכפר על עון חילול ה' שתיקונו רק במיתה ולזה הרמז ואחכם כ"ל בית ישראל ר"ת יבכו הנה כתוב יבכו מפורש וגם יבכו שהוא בר"ת