אהל יעקב רא

בעבור שלא ידעוה וזה מורה שלא עבדו במחשבתם רק בדעתם לראות בתחי' בכל זאת מודיע הכתוב כי מאותו הרגע שחשבו זאת חלה בהם הקללה וחשיבי וסרתם מן הדרך אחר שהרהר בזה שיש אפשרי בעבודתה לע"ז יענש כאלו עבד ודוק: מסרה וידם אהרן וידם השמש ישב בדד וידם ע"כ לבאר זה נקדים מ"ש רז"ל שקבל שכר על השתיקה ונתיחד אליו הדיבור בפר' שתויי יין וכמ"ש רש"י ע"ש והנה השכר יאמר אם ראינוהו כי בשאר העבודה הוא עובד ומדבר בכל הצורך ממש אין חסר דבר זה מורה כי אהבת הבורא עליו חזקה מאד עד שהוא נראה שאין לו שום צער ושום מפריע מבחוץ כאילו לא היה לו כלום אבל אם הוא שותק ואינו מדבר כלל אין זה ראיה כי יש לומר שאדרבה מרוב הצער והיגון שקננו בלבו לא יודע במה להתחיל ולדבר ואישתקיל מילוליה ע"ד מש"ה באיוב ואין דובר אליו דבר כי גדל הכאב מאד ובכן יש לחשוד ח"ו שכן היה באהרן ולזה באה המסרה כי פי' וידם אהרן פה כמו וידם השמש ישב בדד וידם והענין שכבר האריכו הראשונים ועי' מלבים ז"ל כי עמידת השמש רק מתנועת הגלגל היומי המסבב אותה בכל כ"ד שעות סביבות כל הכדור ממזרח למערב אבל מהלכה העצמיי שהולכת במסלולה ממערב למזרח שהוא שנתי עד גמר כל הכדור את זה הלכה כדרכה גם אותו יום ולא דממה עש"ב הסברת הענין וכן ישב בדד וידם הוא מדברי חול הנוהגים בין אדם לחבירו מזה הוא דומם ועוסק בתו' ובכן בין דממת השמש וכן דממת האדם היושב בדד הוא מדבר חיצוני שבו עם אחרים אבל עבודתו העצמית עודנה עובדת וזה הוא דממת אהרן מצער מיתת בניו שהוא חוץ ממנו מזה דמם ובעבודתו עובד בשמחה וגם הדמיון לשמש כשהיה קטרוג הלבנה עליה בטענת אי אפשר לשני מלכים וכו' נתמעטה הלבנה ונתוסף אותו הזהר אל החמה כי משמייא משקל לא שקלי אלא משפיל אף מרומם כדרשתם ז"ל באף שמשפיל לזה מרומם לזה כן היה בלבנה עם החמה שאותו האור נתוסף לה [וזהו הדמיון למ"ש ז"ל (שבת פ"ח:) בהנעלבין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין ר"ל דוממים מתשובתם בזה נאמר עליהם ואוהביו כצאת השמש בגבורתו ע"כ והוא דכבר כתבו המפרשים דבשומע חרפתו ואינו משיב לוקח זכיות חבירו ונותן לו תמורתם עונותיו ועי' בראשית חכמה ועוד מפרשים שכתבו באחד ששלח דורון למחרפו מטע"ז משום שלקח זכיותיו וזהו דמיון השמש לנעלב שכמו שהיה בשמש שנתנה את הכתמים שלה ללבנה ולקחה הזוהר שלה כן הוא בנעלב עם עולבו ויש להסביר עוד זה ג"כ כפי מ"ש התוכנים וז"ל כי כל צבא השמים וכסיליהם הם תחת ההויה וההפסד וגם כדור השמש היותר נכבד גם הוא נאבד וכלה ממנו בכל זמן מחומרו ובפרט שהוא באשו הגדולה מכלה קצתו את קצתו אך ברוך הוא לעד החפץ בו בעבור הועליותיו הגדולות לעולם נתן לו חלוף הניתך ממנו מכוכבי התנועה הנקראים כוכבי הכבודה וחושקים להתקרב אליה ומהם יספיקו להשמש מחומר שלהם בעוברם עליו כי נס הכח המושך שבה ימשוך אליה מהם ומהמום ומתמלא מחורבנה. ומתחדש בגבורתו הנפלאה עי' בדב"ק כי לא זכרתי איה וזה מה שזכורני מהם ומעתה זהו הדמיון ממש לשומע חרפתו ואינו משיב כי שואב אליו מזוהרי הקדושה שיש במחרף כי עפים הם ממנו ובאים לזכות המתחרף ומתחזק הרבה בכל טוב יכין רשע וצדיק ילבש בשהיה הכתמים שבו ילכו להעולב והטוב שבעולב