אהל יעקב קצד

שם אבל אם העלה על האבן או על הסלע פטור ע"ש וא"כ איך כתב הכא שהוא חייב יבהכרח לומר דהקושיא עצמה ישוב היא דפירושו דמה שפסק דהמעלה בחוץ חייב הוא שעשה תחי' התנאים העיקרים והוא שעשה מזבח בחוץ והקריב בזה הוא דחייב אבל בלא מזבח הא ודאי דאינו חייב ועי' בתוס' ביומא דס"ג. ד"ה שלמים ששחטן בחוץ וכו' דפטור משום שמחוסר מעשה והכא בשוחט ומעלה בחוץ הוא שכבר עשה מזבח ע"ש ומעתה מ"ש הרמב"ם בשעשה מום בבהמת קדשים מיירי בזמן שבהמ"ק קיים שהרי ראוי להקרב זה לוקה אבל עתה שהוא חרב ומזבח לא עבד שהרי לא היה חפץ להקריב א"כ גם שהטיל בו מום הגם שעובר אינו לוקה ומדוקדקים דב"ק שכתב אינו לוקה בסתם ולא כתב הטעם מפני שאינו ראוי לקרבן משום שבאמת ראוי הוא אילו היה שם מזבח ובזה יתישב ג"כ קושית הלח"מ שכתב דדברי רבינו הם היפך הש"ס בע"ז די"ג דאיתא שם להדייא ה"מ בזמן שבה"מ קיים אבל השתא לית לן בה ע"כ ומשמע דלא עבר כלל והלח"מ וגם הרב כ"מ שם הוכרחו לישב ולומר דפירוש לית לן בה הוא רק מדין מלקות דוקא ואנכי עפר לא יכולתי להבין דאיך אפשר דפי' לית לן בה הוא רק למלקות ומהי תיתי לפרש כן דפשטא ולא כלום משמע ותדע דהרי בשבת קמ"ז איתא המנער טליתו בשבת חייב חטאת ולא אמרן אלא בחדתי אבל בעתיקי לית לן בה ע"ש ופסקה רמב"ם פיו"ד מה' שבת והש"ע בסי' ש"ב להא דחדתי דחייב ודילג דעתיקי משום דבהו לית שום איסור ועי' ירוש' פ' כלל גדול דמשמע דיש איסור והרב פתח הדביר דקע"ב כתב אל תתמה שהפוס' התירו לכתחי' בעתיקי דאינהו דייקי לישנא דהבבלי דקתני לית לן בה דלישנא מורה דלכתחי' נמי שרי ואיסורא ליכא ולהכי שבקי לישנא דירוש' מפורש דלית לן בה פשט' הגמור ולא כלום משמע והרבה מזה בש"ס ופוס' דלית לן בה הוא ולא כלום ומה דקשה מע"ז י"ג הישוב ברור הוא דאחרי שכתב רבינו הרמב"ם דמקריבין אעפ"י שאין בית דפסק כר"י ממילא מובן דסבר ר"י דגם בזמן שאין בהמ"ק קיים חזי הוא להקרבה ופשיטא דהיא נגד ההיא דע"ז דהיא קאי בשטת דבזמן שאין בית אין מקריבין ולכן דינא הוא דבזמן שאין בהמ"ק קיים לית לן בה שפי' ולא כלום משא"כ לר"י דפסק כוותיה עובר ועי' להג' מנחת חנוך דפ"ז ד"ק ע"ג אות ג' וז"ל דפסק כר"י דחזי הוא להקרבה והשוחט קדשים בחוץ בזה"ז חייב ע"ש ובמפרשים ראיתי פירוש כונת רז"ל בברכות (דט"ו.) כל הנפנה וכו' מעלה עה"כ כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן ע"כ שהוא מתאים עם סברת ר"י דמקריבין אעפ"י שאין בית ע"ש ויש סמך לזה דנמצא בעזרא קפיטאל ג' ויכינו המזבח על מכונותיו ויעלו עליו עולות וכו' ולכל מתנדב וכו' מיום אחד לחדש השביעי וכו' ובשנה השנית היה הבנין של היכל ה' ע"ש הרי דהתחילו בהקרבה מעת בנין המזבח ואין לדחות משום שהיה המזבח העיקרי במקומו דמאי שנא אלא משום דמקריבין אעפ"י שאין בית וכר"י. נשובה לדברינו דגם בזה"ז סבר רבינו דחזי להקרבה ולזה עובר הגם שלא לקי אשר בזה נרמוז כונת הילקוט (רמז ל"ח) וז"ל ויהי בהיותם בשדה אין שדה אלא בהמ"ק שנאמר ציון שדה תחרש ע"כ ועוד במדרש (ב"ר פכ"ב אות ט"ז) ויהי בהיותם בשדה על מקום מקדש היו