אהל יעקב קפז

יש לדחות קצת לפי מ"ש בחלק יעקב דרוש ו' ע"ש ואצל כת"ר יש לו סה"ק הנז' עיני צדיק תחזינה: עוד יש לפשוט ספק כת"ר ואקדים מ"ש בס' ילקוט הרועים מע' עדות וז"ל נסתפקתי אם באו עדים והעידו על הבועל והאשה ונהרג הבועל והאשה עוד לא נהרגה והוזמו אם נהרגין מי אמרינן דהוי כאשר זמם לגבי האשה או לא משום דהוי כאשר עשה לגבי הבועל ע"ש ונקוצ"ד נראה דודאי נדון כאשר זמם ולא נסתכל בנהרג כל שהשני עדיין חי ומפורש תמצא בהרמב"ן פ' שופטים (ע"פ ודרשו השופטים היטב) וז"ל וכאשר יבואו עדים ויעידו על ראובן שהרג את הנפש ויבואו שנים אחרים ויזימו אותם ציוה הכתוב שיהרגו כי בזכותו של ראובן שהיה נקי וצדיק בא המעשה הזה ואילו היה רשע בן מות לא הצילו ה' מיד הב"ד אבל אם נהרג ראובן נחשוב שהיה אמת כל אשר העידו עליו ואילו היה נקי וצדיק לא יעזבהו ה' ביד ב"ד וכו' ע"ש ופירושו פשוט שזה היה רשע ממקום אחר ולא בעדות זו שהרי העדים הוזמו והתו' האמינה לאחרונים דאמת קמסהדי אלא הוא רשע ממקום אחר והיה חייב מיתה ואותו שהוא מסבב הסיבות כב יכול גלגל הסדר ובבוא העדים והעידו עליו בשקר עכב הזוממין עד כדי שימות החייב ומגלגלין חובה על ידי חייב שהם עדים הראשונים המשקרים וכן מבואר בכ"מ ה' עדות בפ״ך ובחנוך בפסוק ועשיתם לו כאשר זמם משום שאלקים נצב בעדת הדיינים ולולא שהיה הנדון היה חייב במעשיו הרעים לא נגמר עליו המעשה של המשפט וכו' וכו' ע"ש וא"כ הכא נמי בס' הג' ילקוט הרועים אף שהבועל נהרג דלגבי הבועל לא יענשו משום כאשר עשה וכבר היה חייב הבועל ממקום אחר מיתה ולזה נתעכבו המזימין עד שנעשה בו מעשה ועכוב זה היה שמימי אבל לגבי הצדקת הזמין ה' המזימים תיכף ושפיר יהרגו עליה מכאשר זמם גם לגבי ספק כת"ר אם לגבי גופו נתעכבו המזימין מלבוא עד שמת שהיה חייב ממק"א אבל לגבי ממונו השייך ליורשיו יתחייב דלית בממון כאשר עשה ומשום קי"ל בדרבה הנז"ל כבר אמרנו בישובנו מש"ל (ולישוב זה יש קצת להרהר בו ואין פנאי לחזור על הדברים כי מגמר בעתיקא קשה) ויש לומר שלזה רמז הכתוב בפ' שופטים על פי שני עדים יומת המת דתיבת המת יתירה עד שרז"ל בסנהדרין (מ"א) דרשו מזה וז"ל התיר עצמו למיתה מנ"ל דכתיב יומת המת וכו' ע"ש ולפי הנז' ירמוז עוד דהתו' מודיעה להב"ד שלא יחושו על זה אם זה מת ונזדמן שאח"כ הוזמו וא"כ ח"ו הם נכשלו לזה הודיעתם כי הוא שומר אותם שלא יטעו וזה שמת הוא כבר מת מקודם שהוא היה חייב מיתה ממק"א: ואולי יש לפרש בזה מ"ש בילקוט וספרי שופטים כפר לעמך ישראל ונכפר להם הדם וגו' נמצינו למדים ששופך דמים חוטא ע"כ וקשה דמהי תיתי לומר שאינו חוטא ולגירסא המוקפת חוטא עד יצי"ח ניחא קצת כמובן אבל בלא זה קשה ולהנז' ניחא דשלא תאמר דכמו בב"ד שנכשלו ונהרג ואח"כ הוזמו אחרינן שכבר חייב מיתה מקודם ולכך הזמין ה' לעכב המזימים עד אחד שמת א"כ הא נמי דכוותה דאחרי דהזמין ה' שנהרג ולא ראוהו עדים וזה חייב מיתה. ממק"א לז"ק דב"ד שאני אבל זה הוא רוצח וחוטא ועם שאינו נהרג