אהל יעקב קעז

דן אומדות עפ"י נבואתו וכשיראה את רבו דן ככה אולי ח"ו יכשל גם הוא הגם שהחילוק ברור כי רק במשה דבר ה' אבל שאר הנביאים הם רק בעדים ולא ברוח קדשם ונבואתם יעשו דבר מ"מ רצה ללמדו ועכב הדבר עד ראותו בחוש הראות כנלע"ד עפ"י הדרוש ויותר פשוט יש לומר עוד שעכב הדבר עד שראוהו ישראל וכמ"ש במדרש (באדר"ן פ"ב הובא ביל"ש רמז שצ"ג) כשראה אותם חזר לאחוריו רצו הזקנים אחריו ומשה תפס בראש הלוחות והם אחזו וגברו ידיו של משה יותר מכחן וזהו ולכל היד החזקה וכו' ע"ש ובכן רצה מרע"ה שישראל) יראו בעיניהם את חרון אפו עליהם והקהל רואים את הזקנים ופחדם ובהלתם ואזי הם יתחרטו ותהיה להם מרדות גדולה בלבותם בראותם שאחרי כל טרחת הזקנים לקחם ושברם לעיניהם וככתוב בפ' עקב ואתפוס בשני הלוחות ואשברם לעיניכם דייקא וזאת תהיה תרופה ומזור לעונותם כי טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר וכו' כידוע (ברכות ד"ז.) וזה היה תועלת כללי ודוק: או יאמר בטעם הקרי וכתיב דהוא רומז עפ"י מ"ש רז"ל (שבת דכ"ט.) כי בושש משה בא שש שבשש שעות חטאו ע"ש ולזה כתיב בה"א וקרי בוי"ו פי' בין ה' לוי"ו היתה להם התקלה שהזמן ההוא תוקף כח הכשפים כמ"ש במק"א מהמפרשים וירצה עוד לומר בס"ד עפ"י מ"ש בזוה"ק (פ' כי תשא.) כי החוטאים הם היו הערב רב שרצו לתקן זווג זו"ן דקליפ' עי' במקדש מלך פ' תשא ופ' שופטים ולכן על"ה שו"ר הוא גימט' ס"מ ופלנית ע"ש וכן איתא במדרש (יל"ש רמז תשל"ב) בפסוק והאספסוף אשר בקרבו ע"ש וא"כ הם פגמו בדעת שבו תלוי הזווג שהם היו ער"ב ר"ב שג"כ מספר דע"ת והעגל היה פסל ומסכה זכר ונקבה (ע"ח ש' קליפ' נוגה פ"ז) וא"כ פגמו בזו"ן דקדושה ורמזו המפרשים ששזפתני השמש אותיות שש זפתני ע"ש וא"כ לזה כתיב בה"א וקרי בוי"ו נגד זו"ן שפגמו ובכללם בחשבון ה"ו גימט' י"א שהם בתוס' אחד על היו"ד ספירות שהם י"א כידוע והנה להבדיל בין הקדש ובין החול תמצא כי בפרשת בהעלותך כתיב ובנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל כתיב בה"א וקרי בוי"ו כי הנחת הקדש במקומו הוא זווג עליון ועי' בירוש' תענית (פ"ב ה"א) יצא חתן מחדרו זה ארון וכלה מחופתה זו התורה ע"ש וכל ימי משך גלות הארון ממקום למקום אין זווג ולזה ובנוחה כתיב בה"א וקרי בוי"ו כי אז מתחברים ו"ה וזהו ובנוחה קרי וכתיב אז שובה קרי ביה שב ו"ה ואזי נקרא השם שלם קוי"ק חו"ב תו"מ יחד ומענין לענין נדרש בע"ה דלזה תמצא דאליהו זל"ט כשרצה לתקן מזבח ה' ההרוס אותיות סר ו"ה כי הא ראשונה היא שמוש לזה גזר לתת ארבעה כדים מים ויש לומר מלבד הפשט בטעם ארבעה שרצה לעשות דמיון כקרבן שיש בו ארבעה עבודות בארבעה אנשים קבלה והלוך וזריקה והקטרה לזה אמר ארבעה וכנגד שבטי יה חפץ להיות י"ב פעמים אך לפי הנ"ל הארבעה הם נגד חו"ב תו"מ בכללות והי"ב הם נגד י"ב פרצופי השכינה ממלכות עד אריך שבה שהע"ז פוגם גם בכתר כמ"ש האר"י (ובשעה"פ ס' תבא) בפסוק אשר יעשה פסל ומסכה ושם בסתר שדרשו ז"ל בסתרו ש"ע פירשה האר"י החי הוא על אריך שהוא בסתרו של עולם ע״ש והיות שהיתה המלכות אח' באח'