אהל יעקב קעה

(דף ק"א:) איתא לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי ע"ש ובכן לזה הוכרח הכתוב לפרש מי הם בניו הם נדב ואביהו אלעזר ואיתמר שלא תחשוב גם בן בנו ואפשר עוד לומר שהגם שנאמר שזכה פנחס ממילא מכח שזכה אביו וכמ"ש רז"ל (מגי' י"ג:) כשפוסקין גדולה לאדם היא לו ולזרעו לנצח אך הכונה בכיהון פנחס הוא לומר שלא מכח זכות הירושה נטלה אלא מכחו ויובן ע"פ מ"ש פ"ג דנדרים (ל"ב:) בקש הקב"ה להוציא כהונה משם כיון דהקדים ברכת אברהם למקום וכו' נתנה לאברהם ע"ש והק' הר"ן דבלא"ה הרי אברהם הוא מזרעו של שם ותירץ דאברהם זכה בה מחמת עצמו ולא מחמת ירושה ע"כ א"כ הכא נמי בפנחס שבא לומר שהוא זכה מחמת עצמו וגם לבניו אחריו מזכותו והנה רז"ל במדרש אמרו (ש"ר פל"ז אות ד') כשאמר השי"ת למשה ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך הרע לו אמר לו תורה היתה שלי ונתתיה לך ע"כ וקשה א' איך נחשוב שמרע"ה הוא יקנא מאחיו על הזכות שזכה בה אחיו ועוד שהרי כבר ידע זה מהסנה שאמר לו הלא אהרן אחיך הלוי ודרשו (ש"ר פ"ג אות כ"א) עד עכשיו היה הוא לוי ואתה כהן ועתה להיפך ע"כ ולא מצינו ח"ו שהקפיד בו בפרק ואפשר במה שנקדים להבין הטעם שנקראת התורה על שם משה ככתוב תורת משה עבדי ויתכן משום שבעת העגל טען מרע"ה לפני הקב"ה רבש"ע לי צוית ולא להם ככתוב אנכי ה' אלקיך לשון יחיד ע"ש וא"כ בטענה זאת פטר את ישראל מהעגל שאחרי שלפ"ז הם נשארו בני נח ולא נכנסו לכלל ישר' הרי קי"ל בן נח אינו מוזהר על השתוף עי' או"ח סי' קנ"ו ובסה"ק ב"י ושופ״ד באורך ובכן אם ישר' פטירי תלוי בזה שגם אהרן פטור כי לא נכשלו על ידו ובכן אין באהרן חטא כלום וכשזכה בכהונה הוא רק מכחו ומזכותו דוקא אך כשאמר לו השי"ת ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך שזה מורה כי בזכותו של משה שהוא אחיו מקרבו אליו לכהונה הרע לו כי נצטער בכפל כי זה מורה כי אהרן חטא וא"כ גם ישר' חטאו ויבוא יום ח"ו להפרע וכו' כי הכתם השחור נשאר עליהם לזה השיבו השי"ת תו' היתה שלי ונתתיה לך ולמה לך ולא לכל ישר' אלא ודאי שקבלתי התשו' שלך של לי צוית ולא להם והסכמתי לדבריך ואמרתי זכרו תורת משה עבדי שאתה אח"כ נתתה לישר' ולזה על שמך תקרא וממוצא דבר מובן שאין לישראל עון גדול וכן לאהרן ומה שאמרתי הקרב אליך היות כי אתה בעל התורה ועליך לצוותו הסדר והעבודה אחת לאחת במקום הקדש ודוק: פ' תשא וישמע יהושע את קול העם בריעה, כתיב בה"א וקרי בוי"ו לפי פשטא אפשר לומר כי הכתוב בה"א הוא לשון רעה שהע"ז נקראת רעה ככתוב כי ברע הוא וקרי בוי"ו לפי מחשבתם שהוא לשון ריעות וידידות והכתיב רעה הוא הוללות וסכלות ולזה אמר לו מרע"ה קול ענות וכתרגומו והנה רז"ל בירוש' תענית