אהל יעקב קעד

ואחרי דהם תרי פלגי גופאשכללותם אחד ולזה כתיב שני בני אהרן וכבר כתב הרב המלבים בפסוק יקח שני שעירי עזים שמלת שני מורה על השווי וכו' ע"ש ובכן בראותם שבו ביום החנוך לקחו המחתות ושמו האש ונתנו עליה דייקא קטורת שלא נגע הקטורת בכלים הנפרדים רק באש ואחר שתעלה היא נכללת ביחד ובכן ראוי להם שהם נו"ה דקדושה ליכנס למקום הארון שבו הלוחות שהם נו"ה דקדושה ביום חנוכם שחשיבי ככהן גדול להקטיר לריח ניחח והטעות היה דהגם שהם סגנים לחומרא חשיבי ככה"ג ולא לעבודה דדינה בכה"ג אחד וגם דחשבו עצמם לאחד אחר שהם שני גופין נבדלים והעובד הוא הגוף הגשמי ולא הרוחניות ועוד הרי תמצא מ"ש בשעה"כ דרוש ג' לתפילין וז"ל נצח והוד שהארתם דוקא נכנסת בנוקבא לכן בין שניהם בית אחת ובז"א שהנו"ה עצמם נכנסים נחשבים לשנים ע"ש מבואר שהגם כי הרוחניות חד הוא מ"מ כיון שמחולקין לשנים כשנכנסים לא חשיבי חד וזה הוא השגיאה עפ"י האמור פה ואולי בזה ירמוז הכתוב ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציוה אותם ותיבת לא כתובה בתרי טעמי לרמוז שני דברים אחת על עצמם והשנית על הקטורת שהיא חשיבא שני קטורת ואחת אמר רחמנא וזהו התרי טעמי וגם אמר אותם לומר כהן אחד דוקא והם נקראים אותם שנים ובהיות הקטורת היא לריח שהוא בחוטם לזה יצאה האש ונכנסה בחוטמם: או יאמר עוד בתיבת לא הכתובה בתרי טעמי ונקדים מ"ש הספורנו שכתב דחשבו להקריב קטורת חדשה על היגלות כבוד ה' אל העם ולזה הקריבוהו במזבח הפנימי שנאמר בו לא תעלו עליו קטורת זרה ע"ש (אולי כונתו שהקריבוה משל עצמם דחשיבא זרה כמ"ש רמב"ם פ"ב מה' כלי המקדש) וכפי דב"ק א"כ החטא הוא כפול דמלבד אשר לא ציוה להם ומעצמם עשו ואסור הוראה שלא ברשות הרב עוד בה עברו על דבריו שציוה שלא תעלו עליו קטורת זרה וזהו לא ציוה אותם תחי' כפשטה שלא ציוה להם והשנית היא ג"כ תיבת לא הוא ציוה אותם והנה בכל זאת הטעיות הללו הם היו קצת בהשגחה כי הקב"ה רגלי חסידיו ישמור ולא שמרם כדי שיתקדש הבית בם לפי גדולתם ולו נתכנו עלילות ואחרי שהם נשמה עליונה בתכלית בין שניהם רצה ה' שיתקדש הבית בם לפי רוב גדולתם לזה היו להם הסיבות הללו שזכרו רז"ל אבל לולא זה בודאי שהקב"ה אין מביא תקלה ע"י של צדיקים חסידי עליון כאלה אף בכל מיני איסורין כמ"ש בנדרים יו"ד חסידים הראשונים וכו' לפי שאין הקב"ה מביא תקלה וכו' ע"ש והגם שבתוס' בחולין ובכ"מ כתבו רק במידי דאכילה הוא דאין מביא תקלה ע"י ע"ש כבר עמדו בזה הרבה מהפוס' ויש שחילקו בין חסידים לצדיקים ואכ"מ לזה עי' שדי חמד כללים א' רמ"ב ע"ש ואין לך חסידי עליון כנדב ואביהו אצילי בנ"י וא"כ בהכרח דנכשלו הוא רק כדי שיתקדש הבית בם שהם היו בעצמם הקרבן האמיתי ריח ניחוח אשה לה': ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אהרן נדב ואביהו אלעזר ואיתמר ע"כ בטעם הכפל יש לומר בשביל שאתא לאפוקי פנחס שלא נמשח והגם דבת"ך שמיני ט"ז איתא באותה שעה זכה אהרן במ"ך ובנשיאות כפים לו ולדורותיו עד שיחיו המתים ע"ש כבר פירש"י פ' פנחס שהוא על אותם המשוחים ע"ש דהא בזבחים